309
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי יב. סדר זה קיים גם לגבי בלל ישראל
כשם שעבודת ,בירור הניצוצות" של כל יהודי צריכה להיות באופן של ,משמצאה הוא משליך את הצרורות", כך הוא גם לגבי כלל ישראל:
כל ענין הגלות הוא לשם בירור הניצוצות עלדידי עם ישראל בכל תקופות הגלות ומקומותיה, ככתוב לגבי גלות מצרים, ש"ואחרי-כן יצאו ברכוש גדול"? - והכוונה היא לניצוצות הקדושה שהם הוציאו משם.
לפיכך, מיד כאשר הסתיימה תקופת גלות מצרים - מיד כאשר כבר מצאו את המרגלית - יצאו משם כהרף עין*. כי לכאורה, לשם מה החיפזון?
וישפ א
הרי השעבוד כבר הסתיים, ובניישראל דרו בארץ גושן, מיטב הארץ, ומדוע לא להישאר עוד זמן מה בארץ גושן? אלא, שזהו סדרה של עבודת בירור הניצוצות: מיד עם מציאות המרגליות, יש להשליך את הצרורות.
וכך גם לגבי סיום הבירורים, הגאולה מן הגלות האחרונה, גלות אדום - כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות* - שמיד כאשר מגיעה הזמן, הרי ,,מיד הן נגאלין"*, כל בני ישראל ייצאו מכל הארצות, ויבואו עם משיח ל"ארץ אשר... עיני ה' אלקיך בה"', בגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.
)5 2
הערות
- 7. לך טו, יד. וראה לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' דד ואילך.
- 8. מכילתא ורש"י בא יב, מא.
- 3. (משיחת שבת פרשת וישב תשכ"ה, י"ט כסלו תש"ל)
- 9. מיכה ז, טו.
- 0. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה. 1 עקב יא, יב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.