302

ותולדותיו, כדי להגיע אל יעקב ותולדותיו7?

ב. אין ,עירוב" בין יעקב ועשו

לגבי מאורעות עשו, הקשורים ליעקב (כגון הסיפור על ברכות יצחק, וכדומה), ניתן היה לומר, שבהם יעקב ,חבוי", = כביכול, ו,מעורב" ב"עפר" של עשו, והכרחי לספר על מאורעות עשו כדי לדעת מה ארע ליעקב.

אפילו על הסיפור, שבסוף פרשת וישלח*, על התיישבות עשו בקביעות בהר-שעיר, ניתן לומר (כפי שמסביר המהר"ל'), שהוא קשור לישובי יעקב. כי רק לאחר שעשו קבל את שעיר והתיישב שם, נעשה יעקב ליורש

7 ע'ד מה שהקשה בבאר מים חיים (לאחי המהר"ל) לרש"י כאן.

במשכיל לדוד מפרש, שבשביל שכתב ואלה תולדות יצחק לא הי' יכול לפרש עניני יעקב בלבד שהרי עשו ג"כ מתולדות יצחק, מש"ה כתב תחילה ישובי עשו בקיצור, וזהו בהתאם להמשל, ד,אחר שהזכיר תולדות יצחק נפל המרגלית שהוא יעקב בין החול והיינו עשו ולפיכך הוצרך למשמש בחול וכו'" -

אבל נוסף על העיקר שאין זה כלל כבהמשל ש,המרגלית מושלכת בתוך העפר" צע"ג שהרי בשביל זה שנאמר ואלה תולדות יצחק מספיק שיכתוב רק עשו ותולדותיו - יחוסו [ע"ד בני קטורה ותולדות ישמעאל (ס"פ ח"ש). תולדות נחור (ס"פ וירא וברש"י שם)], אבל אין הכרח לכתוב (אפילו בקיצור) ישובי עשו ו(בפרט) ישובי תולדותיו (ראה רא"ם כאן).

8 לו, ח ואילך.

9 גו"א כאן.

וישם א

היחיד של ארץ ישראל'' וזוהי תכלית הסיפור על ,ישובי יעקב ותולדותיו" - הסיפור על ,ישוביהם וגלגוליהם עד שבאו לכלל ישוב"''.

אך אין הדבר מובן לגמרי, כי במשל מדובר על מרגלית הטמונה בתוך העפר ויש צורך לחפשה, ואילו לפי ההסבר שלעיל ייתכן רק לומר, שיש קשר, ולכל היותר. (כלשון המהר"ל) יש ,עירוב" בין ,יעקב עם עשו בענין הישוב", אבל אין הענינים מעורבים לגמרי ואין ישוב יעקב טמון בתוך ישובי עשו, כך שיש צורך ,לחפשו" ולמוצאו בתוך ישובי עשו.

ויותר מכך, אין מובן: מסופר בפסוקים על תולדות עשו ואלופיו וישובם, עד למלכי אדום ,אשר מלכו... לפני מלוך מלך לבני ישראל":', עד לתקופת שאול המלך3', ועל אלופי עשו שהיו ,לאחר שמת הדד ופסקה מהם מלכות"', שאצלם אין כלל ,עירוב" עם ישובי יעקב ותולדותין*'.