274
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
לקוטי שיחות וישלח ב - י"ט בסלו - א. שני הפירושים הפירוש השני - הן מבטאות את גדולתו המנוגדים על הפסוק של יעקב בהיותו ראוי לנס גדול ,קטונת"..." ביותר, כנאמר בחז"לי ,כמה נפיש על הפסוק' ,קטונתי מכל גברא כמשה ושתין רבוון, שנחלק להם החסדים... כי במקלי עברתי את הירדן ים סוף" (=כמה גדול אדם כמשה הזה ועתה הייתי..." קיימים שני ושישים ריבוא, שנחלק להם ים סוף).
פירושים מנוגדים, והם:
(א) הפירוש הפשוט, המובא בפירושו הראשון של רש"י ובתרגום, הוא, שכאשר עבר יעקב את הירדן לא היה עמו שום חפץ זולת ה/,מקל". מפירוש זה משתמע כי המילים ,,במקלי עברתי את הירדן הזה" אינן מבטאות את חסדי ה' ליעקב, כי אם, את מצבו הדחוק של יעקב אבינו בעברו את הירדן. זוהי הקדמה הבאה להבליט את גדלותו של החסד המובא בהמשך הפסוק: ,ועתה הייתי לשני מחנות".
(ב) פירוש המדרש:, המובא אף הוא בפירוש רש"י, הוא, ש,נתן מקלו בירדן ונבקע הירדן" כלומר, המילים ,במקלי עברתי..." עצמן, מבטאות את חסדי ה''?.
שני פירושים אלה מנוגדים לחלוטין: לפי הפירוש הראשון מבטאות המילים הללו עוני מוחלט, ואילו לפי
ב. דברי אדמו"ר הזקן על ,קטונת?
בכדי להבין הקשר בין שני הפירושים (וכפי שדובר הרבה פעמיםי שלכל הפירושים לאותה מלה, פסוק או עֶנין, יש קשר תוכני ביגם לבין עצמם),
במיוחד שבאגדת בראשית* הם מובאים בהמשך אחד,
מוכרחים להקדים לשונו של אדמו"ר הזקן, באגרתו המפורסמת ,קטונתי"*, שכתבו. עם בואו מפטרבורג, לאחר שחרורו ממאסר בי"ט בכסלו: ,מפני היות קטן יעקב במאד מאוד בעיניו מחמת ריבוי החסדים כי במקלי כו" (עד כאן דבריו בקשר לעניננו).
לכאורה, מתעוררת השאלה: אדמו"ר הזקן רוצה לציין את ,ריבוי החסדים" שהקב"ה גמל עם יעקב, שהם גרמו
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.