294
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
וישלח ה
208 לקוטי א. פירוש רש"י על ,מבצרה", והקשיים על כך
אחד מן המלכים ,אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל"! היה ,יובב בן זרח מבצרה":. רש"י מתעכב על מילים אלו, ומפרש: בצרה מערי מואב היא שנאמר:: ועל קריות ועל בצרה וגו'. ולפי שהעמידה מלך לאדום עתידה ללקות עמהם שנאמר*: כי זבח לה' בבצרה.
מדוע חשובה להבנת הפשט העובדה ש,בצרה" היא ,מערי מואב"ל?
יש המסבירים?, שבכך עונה רש"י לשאלה מדוע מספרת התורה מנין הוא היה (,מבצרה"), ומסביר שזאת כדי לציין ש,עתידה ללקות עמהם" מפני ש,העמידה מלך לאדום".
אך הסבר זה או לבאורה6, כי:
א) על סיבה זו עצמה קשה - מדוע חשוב הפרט ש,עתידה ללקות עמהם"?
מובן דיו,
במיוחד כאשר אין מדובר כאן כלל על התקופה שאדום תלקה, לעתיד לבוא.
ב) ועיקר: התורה מציינת לגבי כל אחד ממלכי אדום המנויים, חוץ מאחד, את מקום מוצאו, ואצל אף אחד אין רש"י מסביר את הסיבה לכך. יותר מכך: לגבי המלך האחרון אומרת התורה* ,,ושם עירו פעו", ואף מוסיפה ,ושם אשתו מהיטבאל" ועוד פרטים ,בת מטרד בת מי זהב", ורש"י אינו מסביר לשם מה מפורטים סימנים רבים כל"כך לגבי מלך אחד* (והוא מסביר רק את פירוש המילים ,מי זהב"?).
מכך מובן שבדך הפשט אץ קושי מלכתחילה, כי דרך התורה להוסיף סימנים ופרטים"'. ואם כך, מדוע מפרש רש"י דוקא את הפרט ,מבצרה".
הערות
- 1. פרשתנו לו, לא.
- 2. שם, לג.
- 3. ירמ" מח, כד.
- 4. ישעי' לד, ו.
- 65. דברי דוד (להט"ז). וראה גם שפ"ח.
- 6. 6, י"ל כן אף אם קאי הכי במסקנא (שד"ח ח"ט ע' 3670. וש"נ).
- 7. פסוק לט.
- 8. אף שבב"ר עה"פ דריש כולם - ומזה מוכח שלא נחית רש"י לפרש טעם התוארים כו', ודלא כמ"ש בדברי דוד שם ד"כל היכא דנוכל לפרש מפרשינן".
- 9. והטעם י"ל שהוא רק כדי להסביר מה שאיש אחד נקרא ב' שמות. ואכ"מ.
- 0. שע"י סימנים אלה ברור יותר. ע"ד מי המדובר. ועל איש שאינו מפורסם כ"כ או שיש עוד אחד בשם וסימן אחד זה - מוסיף הכתוב עוד סימן כו'. או כדי להרבות בשבחו וכיו"ב. ראה בראשית ב, יאדיב. ובכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.