279
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נזקק ל,התקין עצמו". לגבי דורון - הוא היה שרוי בכעס שהיה צריך לכל זה?, אך ,,התקין עצמו". וכך גם לגבי תפלה, למרות ש,אני* ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו", בכל זאת התקין עצמו והתפלל והוסיף בתפלתו ,היטב איטיב* - היטב בזכותך איטיב בזכות אבותיך".
ההוכחות מדגישות את ,התקין עצמו"
לפי זה מובן מדוע מביא רש"י את ההוכחות דוקא מפסוקים אלו, כי אין מדובר בהם על העובדה שיעקב התכונן לשלושה דברים אלו, אלא עלדידי שההכנה היתה באופן של ,התקין עצמו".
"לדורון" - ותעבור המנחה על פניו" ומכך שרש"י מצטט את המילים ,על פניו" מובן שגם הן חשובות לצורך ההוכחה - כי מפסוק זה לומדים ,על פניו, אף הוא שרוי בכעס שהיה צריך לכל זה".
"לתפלה - אלקי אבי אברהם", ביטוי זה רומז להבטחת הקדוש-ברוךהוא לאבות, כדלעיל.
וכך לגבי מלחמה, שעל כך מביא רש"י את ההוכחה מן הפסוק ,והיה המחנה הנשאר לפליטה": אמנם,
וישלח א
יודעים שלפני כן ,וירא, ויצר וכו'", אך בכל זאת יעקב ,התקין עצמו" למלחמה, עקב בטחונו בהינצלות המחנה השני עלדפי הבטחת הקב"ה - והיה המחנה הנשאר לפליטה".
ח. כוונת ה"דורון" היתה לפני ,,תפלה" אך עדיין בלתי מובן: מדוע מקדים רש"י ,דורון" לפני ,תפלה"? לכאורה היתה התפלה לפני כן.
ההסבר לכך הוא, שאמנם למעשה שלח יעקב את הדורון לאחר התפלה, אך משמעות הדורון - ,למצוא חן בעיניך"* - היתה הראשונה אצל יעקב, מיד לאחר ששלח את המלאכים לעשו, כפי שמפורש בתחילת הפרשה.
אמנם, בעת צרה מתפללים בראש ובראשונה אל הקדוש-ברוך-הוא שישלח הצלה וישועה מלמעלה, אך יעקב היה רגיל לומר, ,היית אומר", כפירוש רש"י>, (ולא כביטוי הנפוץ ,אמרת"'*), ,אחי הוא".
הערות
- 2. פרש"י פרשתנו לב, כב.
- 3. פרש"י שם, יא.
- 4. פרש"י שם, יג.
- 4. שיחות
- 5. רש"י מציין את ההכנה ,למלחמה" לבסוף, כי בענין זה היתה הפעולה של ,התקין עצמו" הקשה ביותר בין שלושת הדברים, כי היה עליו להתגבר על ,וירא ויצר" - חששו שמא יהרג או יהרוג אחרים'*.
- 5. לב, ו.
- 6. פרשתנו שם, ז.
- 7. גם בזה מודגש גודל הדיוק בפרש"י עה"ת. ,נפלאות" -- בשינוי תיבה אחת!
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.