261

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ד. שני סוגי הניצוצות שהיו אצל לבן, ודרכי בירורס

כדי להבין זאת יש להקדים את הסברו של המגיד ממזריטש>' שהסיבה (בפנימיות הענינים) לרדיפת לבן אחר יעקב היא, שיעקב אבינו השאיר אחריו אותיות התורה שעדיין לא הוציא אותן מלבן ולזאת רדף לבן אחר יעקב ליתן לו את האותיות שנשארו אצלו וניתוסף פרשה אחת בתורה באלו האותיות ''.

לא מובן*: ,אותיות התורה" שהשאיר יעקב אצל לבן הן הרי ניצוצות הקדושה שהיו בלבן, והרי מטרת שהותו של יעקב בבית לבן עשרים שנה היתה לברר את ניצוצות הקדושה שהיו שם, ומדוע, אפוא, הוא השאיר ניצוצות אלו ולא ביררן? ומדוע היתה העלאתן דוקא באמצעות ,וירדף אחריו"?

מכך מובן שבניצוצות הקדושה שהיו ברשות לבן היו שני סוגים: א) ניצוצות של יעקב שהיה יכול לברר באמצעות עבודתו. ב) ניצוצות שבירורם אינו יכול להיעשות עלדידי עבודת יעקב בלבד, אלא עלדידי רדיפת לבן אחר יעקב.

וזאת בדומה לשני סוגי מצוות: א) ,סתם כל המצוות", כגון: סוכה, לולב9ו

ויצא ה

וכדומה, שקיומן תלוי בדעתו ורצונו של האדם, המצוה נעשית עלדידי שהאדם רוצה ומעוניין לקיימה. ב) מצוות שקיומן אינו תלוי ברצונו ומחשבתו של האדם, אלא להיפך, הוא מקיימן דוקא שלא מדעתו, כגון: מצות שכחה וכדומה. (בדומה למוסבר לגבי ,כבוד" ו,גדולה"??).

הטעם הפנימי להבדל זה הוא: שרשן של המצוות התלויות במחשבתו ורצונו של האדם הוא למעלה בדרגה של כתר, ,אריך אנפין", שזהו רצון העליון. ולכן הן קשורות גם למטה בדעתו ורצונו של המקיים ובאמצעות עשייתו הוא ,ממשיך" את רצון העליון למטה. לעומת זאת, שרשן של המצוות שקיומן אינו תלוי במחשבה, כגון שכחה, הוא בדרגה התחתונה שבמאציל - הנעלית מרצון - ולכן הן נעלות גם למטה מדעת ורצון האדם, כמוסבר בלקוטי תורה '?.

הערות

  1. 6. אור המאיר הובא ונתבאר באוה"ת פרשתנו (כרך ה) תתסט, א ואילך.
  2. 7. וראה לקו"ש ח"א [המתורגם] ע' 70 הדמיון (והביאור) להמבואר באגה"ק סכ"ה.
  3. 8. אוה"ת שם.
  4. 9. הטעם שתפס בלקו"ת (בהערה 21) ב' מצות
  5. 5. אלו סוכה ולולב י"ל כי במצות אלו תוכנם וענינם הו"ע הדעת: בסוכה נאמר (אמור כג, מג) ,למען ידעו דורותיכם כי בסוכות" (ולכן הכוונה במצות סוכה היא לא רק כוונת המצוה אלא גם חלק מקיום המצוה כתיקונה* - רק ב"ח או"ח ר"ס תרכ"ה. שו"ע אדה"ז שם); ו,לולב ומיניו הוא המשכת הדעת כו'" (לקו"ת ברכה צו, א. ובכ"מ).
  6. 0. ראה עירובין יג, ב.
  7. 1. ברכה צט, ב ואילך.
  8. 8. *) ואף שכ"ה גם בתפלין וציצית כבב"ח שם, הרי בהנ"ל הוא כפי שנאמר ,למען תזכרו גר", ,למען תהי' תורת ה' בפיך". ולא כבסוכה ,,למען ידעו גו".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.