239
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כך קיים גם בעבודה בתקופת בית המקדש עצמה הבדל בין תקופת בית ראשון לתקופת בית שני%:
בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך בזמן ש,קיימא סיהרא באשלמותא"% - שלימות הגילוי של אלקות בבחינת בינה ,,עלמא דחירו", ולכן היו אז ישראל במצב של חירות משעבוד הגויים, ולפיכך היה גילוי המקדש בעולם באופן נעלה, וגם עבודת ישראל היתה באופן של גילוי ואהבה, בבחינת ,ציון", אשר ממנה ,תצא תורה" - כאמור לעיל. ואילו בבית שני היה הגילוי באופן כזה, כנאמר בגמרא"!: אכבדה'? חסר ה' - ה' דברים חסרו בבית שני ארון וכפורת וכו', וישראל היו תחת שלטון הגויים, ולכן היתה אז העבודה באופן של יראה והתבטלות - בבחינת ,ירושלים"?י, כאמור.
ויצא ג
דומה לכך ההבדל בין ,מלכותך מלכות כל עולמים" לבין ,ממשלתך בכל דור ודור", כפי שהתבטא בהבדל שבין שתי התקופות': בתקופת בית ראשון היתה ההנהגה בבחינת ,מלוכה" - הן לגבי ישראל, שעבודתם נעשתה באופן של ,מלכותו ברצון קבלו", והן בעולם בכלל היתה תקופה של מנוחה ושלוה'.
בבית שני היה בעיקר מצב של ,,ממשלה": הן בעבודת ישראל - עבודה ביראה, בכפיה והכרח, והן בעולם בכלל - היתה זו תקופה של מלחמות, ועמים רבים שלטו על ישראל, ולכן היה צורך שתורגש ממשלתו של הקדוש-ברוך-הוא5.
הערות
- 1. ואילך, דנפק"מ בין ,כמות" הביטול ו,מהות" הביטול ובזמן הגלות המעלה במהות הביטול. ועפ"ז מובן גם החילוק דבית ראשון ובית שני כדלקמן הערה 72.
- 8. ראה לקו"ת ר"ה נז, ג ואילך.
- 9. זח"א קנ, א. וראה שמו"ר פט"ז, כו. ובכ"מ.
- 0. יומא כא, ב.
- 1. חגי א, ח.
- 2. ע"פ משנ"ת בלקו"ש ח"ט שם (וח"ז [המתורגם] ע' 181) מובן גם בנדו"ד, שלכן בזמן בית ראשון הוא בדוגמת בחי' ציון אף שהי' ביטול פנימי, ביטול במציאות, כיון שהוא שייכות למציאות האדם (שבא מצד השגתו ואהבת ה' כו'), משא"כ בזמן בית שני הוא בחי ירושלים כיון ש(איכות) הביטול היא בשלימות (ביטול אמיתי יותר).
- 33. ראה לקו"ת שם (ואוה"ת חנוכה שא, א. בראשית ע' 1102) שבבית ראשון האיר בח" ה' עילאה בינה משא"כ בבית שני ה' תתאה בחי' מלכות, והרי זה גם ההפרש דבחי' ציון וירושלים כמבואר בלקו"ת (במדבר) ויהל אור (שבהערה 0, דציון הוא פנימיות המלכות (ה' עילאה. אוה"ת שם), וירושלים חיצוניות המלכות; וגם החילוק דמלוכה וממשלה כמבואר בד"ה אשרי, סדור ויהל אור (שבהערה (6). וראה יהל אור שם (סק"ד), דמושל ברוחו הוא אתכפיא ומלוך על יצרך היינו אתהפכא ברצון. שזהו החילוק דב"ר וב"ש כבפנים וכבהערה שלפנ"ז.
- 4. ראה מלכים א קאפיטל ה. וראה לקו"ת במדבר ג, ד ואילך. ובכ"מ.
- 5. ראה לקו"ת דברים שם. ר"ה נו, ד: וממשלתך בכל דור ודור אפילו דור המבול ודור הפלגה. וביהל אור שם בתחילתו מהרמ"א ,ופי" דור ודור היינו שגם אחרי שהחריב ביהמ"ק לא סילק השגחתו כו'".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.