238
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולכן אין די בכך שאצל יהודים יהיו שתי הדרגות של ,תורה" \,דבר ה", אלא צריך להיות ,מציון תצא תורה, ודבר ה' (צריך לצאת) מירושלים":
על ידי ,ציון תצא תורה" גורמים גם אצל ,עמים רבים" כיוון של ,לכו... ויורנו מדרכיו" - לימוד"% הענינים של שבע המצוות שלהם - שאמנם, זהו ענין של התבטלות, אך בכל זאת קשור הדבר למציאותם והבנתם.
ועל ידי כך ש,דבר ה" יוצא ,מירושלים", גורמים אצלם ל,נלכה באורחותיו" = הליכה" - גם מלשון הלכה - בפועל, שזוהי התבטלות מוחלטת, ביצוע וקיום שבע המצוות על פי ,דבר ה'".
וכך גם לגבי שני הענינים של ,מלוכה" ו,ממשלה", שהגורם להם הם שני האופנים = של - ;מצין" ו,מירושלים": על ידי ,מציון תצא תורה" מתגשם הענין של ,מלכותך מלכות כל עולמים...", שגם העולם כולו ("כל עולמים") מקבל את המלכות ברצון. ועל ידי ,,דבר ה' מירושלים", שלימות היראה וההתבטלות. מתגשם הענין של ,וממשלתך בכל דור ודור" - שהעולם כולו ("בכל דור ודור") מתבטל לחלוטין כלפי ,ממשלה"5.
י. ההבדל בין תקופת בית ראשון לתקופת בית שני
כל ענין קיים גם באופן כללי, וגם מתבטא בפרטים. כך גם בעניננו: אמנם, באופן כללי מדובר בפסוק בספר ישעיהו אודות העתיד, אודות תקופת בית המקדש השלישי, שאז יהיה ,מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" בשלימות - ולכן תהיה שלימות גם בעניני ,,מלכותך מלכות.. ודור", אך באופן פרטי קיימים שני ענינים אלו, אם"כי לא בשלימות, בשתי תקופות שונות:
כשם שיש בכך הבדל בין תקופת בית"המקדש לבין תקופת הגלות*: בזמן שבית"המקדש היה קיים האירה אלקות בגלוי, וממילא היתה עבודת היהודים בעיקר באופן של אהבה ורצון, והיה להם תענוג בעבודה, ואילו בזמן הגלות, כאשר אין אלקות מאירה בגלוי, העבודה היא בעיקר מצד קבלת עול - יראה והתבטלות ",
הערות
- 63. מצו"ד ומצו"צ לישעי' עה"פ.
- 4. ע"ד הבי' במש"נ לך לך מארצך (ל' רצון) גו'.
- 5. בהנסמן בהערה 60, דבחי' ממשלה היא למטה מבחי' מלוכה. אבל עפ"י המובא בהערה 55 במעלת הביטול דבחי' ירושלים על בחי' ציון, מובן
- 4. ויצא ג שיחות 255
- 5. גם בנדו"ד, דשרש הממשלה הוא ביטול למעלה מטו"ד - ראה סידור שם, ויהל אור שם, דמלוכה היא מבחי' פנימיות המלכות (כחב"ד חג"ת דמלכות) וממשלה מבחי' נה"י דמלכות - בלי טעם ורצון. וכידוע בענין היראה (ראה בהנסמן לקמן הערה 82). וראה המשך תרס"ו ע' תמ.
- 6. ראה לקו"ת ברכה צח, ב. סה"מ אידיש בתחילתו. ד"ה קול דודי תש"ט פ"ב ואילך.
- 7. בלקו"ת שם מבואר שבזמן הבית כשהי' גילוי אלקות היתה ,ההשתחוואה בבחי' פנימיות הוא בחי' בטל רצונך מפני רצונו שאין לו רצון וחפץ אחר", משא"כ בזמן הגלות ההשתחוואה היא ,,בבחי' חיצוניות שמכניע את הגוף שלא ימרוד". אבל ראה בהנסמן בלקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 74
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.