219

לשנים שהם פרק האבות'' ללא ברכת בעל הברכות).

ואם כך, הן לפי האמת, והן לפי דעתו של יצחק, הוסיפה ברכת ה' שנים רבות ליצחק - אותו מספר שנים שהוסיפה ברכת ה' לאביו:

יצחק חי מאה ושמונים שנה, ובכך הוסיפה לו ברכת ה' שבעים וחמש שנים על מאה וחמש השנים שהוא היה צריך לחיות באופן מרבי בדרך הטבע (בחמש שנים יותר ממאת השנים שנקבעו לאביו) - ואותו מספר שנים בדיוק הוסיפה הברכה לאברהם אביו, שחי מאה ושבעים וחמש שנים: בשבעים וחמש שנים יותר מן המאה שנקבעו לו, כדלעיל.

וכך גם לפי דעתו של יצחק, שחשש שמא יחיה בחמש שנים פחות מ,פרק אמו": הברכה כבר הוסיפה לו אותו מספר שנים שהיא הוסיפה לאמו, כדלקמן: לשרה נקבעו תשעים שנים, ובאמצעות הברכה היא חיתה מאה עשרים ושבע שנים - בשלושים ושבע שנים יותר; וכך גם היה יצחק צריך לחיות (לפי דעתו, וללא הברכה) רק שמונים וחמש שנים (בחמש שנים פחות מאמו), וכשם שלאמו הוסיפה הברכה שלושים ושבע שנים, החל יצחק לדאוג לאחר מאה עשרים ושתיים שנים - בהיותו בן מאה עשרים ושלוש.

תולדות ד

ה. הקושי שמתורצ ע"י שם בעל המאמר

אך עדיין נשאר קושי: לפני כן2 כותב רש"י, שאברהם נפטר חמש שנים לפני זמנו, בגלל ברכתו השניה של ה' לאברהם ,תבוא... בשיבה טובה", כדי שלא יראה את עשו יוצא לתרבות רעה. ואם אברהם צריך היה לחיות בזכות ברכת ה' הראשונה מאה ושמונים שנים, יוצא, שיצחק, אשר צריך היה לקבל ברכה זו בתוספת חמש שנים על פרק אביו, היה צריך לחיות מאה ושמונים וחמש שנים, ולא מאה ושמונים בלבד?

לתשובה לכך רומז רש"י בציינו ,אמר ר' יהושע בן קרחה":

בגמרא!' מסופר אודות מספר תנאים, ששאלו אותם ,במה הארכת ימים", וכל אחד מהם ציין מספר דברים שהוא הקפיד עליהם במיוחד, ואשר בזכותם הוא זכה לאריכות ימים. שאלה זו שאלו גם את ר' יהושע בן קרחה, והוא ענה על כך: ,מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע".

מכאן רואים, שר' יהושע בן קרחה סובר, שההישמרות מהסתכלות בפני אדם רשע שקולה כנגד מספר ענינים המביאים לאריכות א ימים. ומכלל הן אתה שומע לאו: כאשר מסתכלים בפני אדם רשע, נגרם קיצור באריכות הימים.