217
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ד
תולדות ד
א. דברי רש"י על ,לא ידעתל...", והקשיים עליהם
על המילים ,לא ידעתי יום מותי" שבפרשתנו' אומר רש"י?: ,אמר ר' יהושע בן קרחה אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש שנים לאחר כן, ויצחק היה בן קכ"ג", אמר שמא לפרק אמי אני מגיע, והיא בת קכ"ז מתה, והריני בן ה' שנים סמוך לפרקה לא ידעתי יום מותי, שמא לפרק אמי, שמא לפרק אבא".
יש להבין:
א) מדוע מחפש רש"י סיבה לדברי יצחק ,לא ידעתי יום מותי" בעוד אשר יצחק בעצמו אמר לפני-כן את הסיבה: ,ויאמר הנה נא זקנתי"?
ב) לשם מה מציין רש"י את שמו של בעל המאמר?? מהו הדבר שאינו מובן בפירוש, ואשר ניתן להבינו באמצעות הידיעה, שאלה הם דברי ר' יהושע בן קרחה?
ב. רש"י מסביר כאן שאלה המתעוררת לאור האמור בברשה הקודמת
ההסבר לכך הוא: בפרשה הקודמת+ נאמר ,ויברך אלקים את יצחק", ורש"י מסביר ,נתיירא (אברהם) לברך את יצחק, מפני שצפה את עשו יוצא ממנו, אמר: יבוא בעל הברכות ויברך את אשר ייטב בעיניו, ובא הקב"ה וברכו".
אם כך מתעוררת בפסוקנו השאלה: מדוע הרהר יצחק על יום מותו בהיותו בן מאה ועשרים ושלוש שנים? והרי בקבלו את הברכה מאת הקב"ה בעצמו, בעל הברכות, היא בודאי כללה גם אריכות = ימים ולא היה יצחק צריך לדאוג בגיל זה, שהרי אברהם ושרה שקבלו ברכה מה', האריכו ימים יותר ממאה ועשרים ושלוש שנים?
לפיכך אומר רש"י שדאגת יצחק נובעת מהגיעו לגיל, שהוא חמש שנים לפני פטירת אמו, ובאומרו ,הנה נא זקנתי" הוא לא התכוון לסתם זקנה, אלא לגיל המסויים, המתקרב ל"פרק אמו".
אך אפשר לתמוה: כיצד מתאים כאן כלל זה, בעוד אשר יצחק חי מאה ושמונים שנהי, הרבה יותר מאשר חמש שנים ,סמוך לפרקה" של אמו? -
הערות
- 1. )מז ב.
- 2. מב"ר פס"ה, יב.
- 3. * כן הוא בכ"מ ,קכג", וכן לקמן בפרש"י בסוף הסדרה (ממגילה יז, א) דיעקב הי" אז בן סג. ולכאורה הי' צריך לדאוג בהיותו בן קכב. וכמו שחי יצחק ה' שנים סמוך לפרק אביו והי" זה קפ שנים. ולהעיר מקו"א לאדה"ז ריש הל' ת"ת שלו.
- 3. כמדובר כמה פעמים שע"ד הרגיל אין רש"י מציין שם בעל המאמר, וע"ד שבפסוק הקודם אינו כותב שפירושיו הם בתנחומא וב"ר כאן.
- 6. כה, יא. 65 וישלח לה, כח. הובא כבר בפירש"י פרשתנו בה, ל.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשכ"ח לקו"ש חט"ו ע' 217
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.