215

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

על פני שני האחרים הוא, כאמור, שרק הוא רמוז בפסוקים.

המעלה של הפירוש השני על פני הפירוש הראשון והשלישי היא: לפי כל הפירושים = היה = ,ותכהין" הגורם למסירת ברכות יצחק ליעקב. בפירוש הראשון והשלישי נגרם ,ותכהין" עלידי פגם וגנות (לפי הפירוש הראשון בגלל עשן של עבודה זרה, ולפי השלישי - מפני שיצחק רצה לברך את עשו), ויוצא, שענינים של גנות וחסרון גרמו... לברכות! ואילו לפי הפירוש השני, להיפך: ,ותכהין" נגרם עלדידי מעלתו של יצחק - בגלל העקידה?.

גם לפירוש השלישי יש יתרון על פני שני הראשונים:

לפי שני הפירושים הראשונים יוצא, ש,ותכהין עיניו מראות" נגרם זמן רב לפני ,זקן יצחק". שהרי, כשנשא עשו את הנשים החתיות בהיותו בן ,,ארבעים שנה", היה יצחק בן מאה שנה (כי כשנולד עשו היה יצחק בן ששים שנה"). ולפי הפירוש השני, שהדבר נגרם מדמעות המלאכים, ארע הדבר אף לפנידכן - כאשר היה יצחק בן שלושים ושבע שנים5.

מתעוררת השאלה: מדוע כתוב

בתורה קודם ,כי זקן יצחק" ואחר-כך ,ותכהין"? הרי לפי שני הפירושים הראשונים*: צריך היה הסדר להיות הפוך, לפי סדר המאורעות?

לכן מביא רש"י פירוש שלישי, ,כדי שיטול יעקב את הברכות", שלפיו מובן הסדר בתורה: ,ויהי כי זקן יצחק" ולכן הוא רצה לתת את הברכות לעשו, ולפיכך - ,ותכהין...", כדי שיעקב יקבל את הברכות".

. ההוראה: ה'מנעות מלשון הרע

אחת מההוראות הנלמדות מהפירוש השלישי של רש"י היא עד כמה יש להקפיד על אי אמירת לשון הרע:

לכאורה, כדי שיעקב יקבל את הברכות היתה לקדוש-ברוך-הוא דרך פשוטה ביותר - לגלות ליצחק"? שעשו הוא רשע<, ואז הוא בודאי יתן את הברכות ליעקב!

אודות נשי עשו כבר ידע יצחק שהן

הערות

  1. 2. עוד יתרון בפירוש זה על פירוש הא' והג? לפי' זה (שכהו עיניו בעת מעשה העקידה, כדלקמן בפנים) מתורץ בפשטות למה לא הרגיש יצחק הא ד,זה (עשו) פירש לע"א" (פרש"י פרשתנו כה, כז), משא"כ לפי' הא' והג' שכהו עיניו לאח"ז.
  2. 3. פרשתנו כו, לד.
  3. 4. שם כה, כו.
  4. 5. פרש"י פרשתנו כה, כ.
  5. 5. תולדות ג שיחות -
  6. 6. עיקר הקושיא הוא לפירוש הראשון. כי בנוגע לפי' הב' י"ל בדוחק שהדמעות שנשרו מעיני המלאכים ,היו רשומות בתוך עיניו" (ב"ר פס"ה, י), ובמילא פעולת הדמעות היתה פעולה נמשכת, ולא כהו עיניו רק לאחרי שהזקין [וכמ"ש בפענח רזא כאן. וראה מהרש"ל (והובא בש"ח) כאן. פדר"א פל"ב]. משא"כ לפי' הא' ,,בעשנן של אלו" פשוט שכבר כהו עיניו כמה זמן לפני זה, ולא רק עתה (כאשר ,זקן יצחק" - קכג שנה) ע"י ריבוי העשן ד... כג שנה!
  7. 7. ראה פרש"י וישב לז, לג: ולמה לא גלה לו הקב"ה כו'.
  8. 8. ובפרט אשר בלאה"כ ראה יצחק שדברים בגו, שהרי אברהם אביו לא ברכו (ראה פרש"י ח"ש כה, יא).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.