211

שיחה ג

תולדות ג

א. שלוש הסיבות ל,ותכהין", והשאלות על כך

על הפסוק' ,ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות" מביא רש"י שלושה פירושים לגבי הסיבה ל,ותכהין": בעשנן של אלו (שהיו מעשנות ומקטרות לע"ז:), דבר אחר: כשנעקד על גבי המזבח והיה אביו רוצה לשחטו, באותה שעה נפתחו השמים וראו מלאכי השרת והיו בוכים וירדו דמעותיהם ונפלו על עיניו, לפיכך כהו. עיניו. דבר אחר: כדי שיטול יעקב את הברכות.

אין מובן:

א) בפשטות נראה שהסיבה מובאת בתורה עצמה, כנאמר לפני כן: ,ויהי כי זקן יצחק", וכתוצאה - ,ותכהין עיניו מראות"י, כפי שכתוב* לגבי יעקב אבינו ,ועיני ישראל כבדו מזוקן", וכפי שרואים במציאות שכח הראיה נחלש מזקנה. ואם כך, מדוע מחפש רש"י סיבות אחרות5?

1) פרשתנו כז, א.

2) ברא"ם כאן מפרש שכהו עיניו מצד שהי' מיצר לו על עשן הע"ז (וראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 141 ואילך). ובתנחומא כאן (ח): אמר הקב"ה הריני מכהה את עיניו כו'. אבל מפשטות לשון רש"י ,בעשנן כו'" מוכח, שכיהוי עיניו בא מהעשן עצמו (דטבע העשן להזיק לעינים - משלי יוד, כו), וכבשפ"ח כאן.

3 וכן פירש הרשב"ם, רד"ק ורבינו בחיי כאן.

4 ויחי מח, י.

6 אבל אין להקשות דלפי פרש"י למה נאמר

ב) בכל מקום שרש"י מביא שני פירושים או יותר, הרי זה מפני שבכל פירוש יש קושי שאיננו בפירוש האחר. גם סדר הפירושים מדוייק: הקושי בפירוש השני גדול מהקושי בפירוש הראשון, והקושי בפירוש השלישי - גדול מן השני.

יש להבין: מהם הקשיים בשלושה פירושים אלו ומה הסיבות לדירוג האמור בקשיים?

ג) כאמור מספר פעמים, במקום שמביא רש"י שלושה פירושים, הרי שבנוסף לקושי הקיים על כל פירוש בנפרד ושאיננו קיים באחרים, יש קושי גם על כל שניים מן הפירושים ביחד, שבגללו יש צורך בפירוש השלישי שעליו אין הקושי הזה קיים%, שאילולא כן אין צורך בשלושה פירושים.

צריך אפוא למצוא בפירוש רש"י שלפנינו גם את הקושי המשותף לכל

בכתוב ,ויהי כי זקן יצחק" (וראה משכיל לדוד כאן)* = כי י"ל, שזוהי הקדמה (לא ל,ותכהין", כ"א) לכללות הסיפור שרצה יצחק לברך את עשו, שזה שייך רק כאשר ,זקן יצחק גו' לא ידעתי יום מותי".

6) אף שלפעמים המעלה היא לא מצד קושיא שישנה, כ"א, לפי שהוא קרוב יותר לפשוטר ש"מ.

7 כה, יא.