210
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי
לה עדיין חשיבות מיוחדת", וכן לא היתה מעלה מיוחדת במהות אנשי הארץ. ורש"י מציין זאת באמרו ,אין חוצה לארץ כדאי לך", כי שם אין ,אלוקי הארץ" - אפילו שמו לא מורגל בפי הבריות בחו"ל.
ההבדל בין שתי הדעות לפי פנימיות הדברים
ניתן לבאר ההבדל בין שתי הדיעות על פי פנימיות הענינים:
תולדות ב
לפי המדרש (וההלכה) היתה לבני ישראל בעלות על ארץ ישראל גם בומן האבות, ולכן נאסר על יצחק שהיה ,עולה תמימה" לצאת ממנה. לפי רש"י, לעומת זאת, לא היתה בעלות בפועל, והיא נתהוותה עלדידי בני ישראל בכניסתם לארץ. העדר היציאה של יצחק מן הארץ הוא, לדעתו, מפני ש,,אין חוצה לארץ כדאי לך".
על פי המדרש, שהוא נעלה מהפשט, מפשטות הענינים, וקשור ברוחניות הענינים (באופן המשפיע על גשמיות העולם) נקבעה בעלות בני ישראל על ארץ ישראל ע"י ,,מאמרו של הקב"ה - מעשה".
ואילו לפי פירוש רש"י - פשוטו של מקרא - נחשב רק המעשה בפועל, המתבטא בעולם הזה, ולפיכך גם בעלות בני ישראל על ארץ ישראל נקבעה רק באמצעות כניסתם לארץ וכיבושה בפועל.
עם ואת נגרם ע"י מעשה בפועל של בני ישראל שינוי מהותי בארץ, כך שמעצם מהות הארץ מתגלית העובדה שהקב"ה נתנה. היא נעשית ארץ ישראל וארץ הקודש באופן תמידי.
)5 2
הערות
- 9. ואולי י"ל דגם מ"ש הרמב"ן (פרשתנו כו, ה) דהאבות שמרו המצות ,בארץ בלבד ויעקב בחוצה לארץ בלבד נשא שתי אחיות וכן עמרם כי המצות משפט אלקי הארץ", וכמו שביאר בארוכה בפ' אחרי (יח, כה) ,שהיא נחלת ה' מיוחדת לשמו לא נתן עלי' מן המלאכים כו'", ולכן עיקר קיום המצות הוא בארץ, ,וזו היא מצות יעקב אבינו כו' בשעת ביאתם לארץ הסירו את אלקי הנכר"
- 2. - אין כוונתו שבזמן האבות כבר נקבע זה בהארץ, כ"א שזהו טעם בכלל לזה שכטשנצטוו במצות (במ"ת) - ,עיקר כל המצות ליושבים בארץ", ואצל האבות הי" מעין זה, מחמת ה,,גברא", כיון שבו פרסם אברהם (והאבות אחריו) שמו של הקב"ה, ובו נראה ה' אליהם ובנו שם מזבחות (לך יב, ז"ח. תולדות כו, כה. וישלח לג, כ. ועוד).
- 3. ובנוגע ליעקב בפרט הרי הי" ארץ אבותיו, המקום שבו נולד, שם קיבל תורתו אצל שם ועבר (ראה מאירי הובא בהערה שלפנ"ז), ושם נתברך מאביו - לכן הי' א"י אצלם בדוגמת א"י לאחרי שנתקדשה בכניסתם לארץ. ועצ"ע. וראה לעיל הערה 68.
- 4. שיחות
- 5. (משיחת כ"ף מנ"א ומוצש"ק ראה תשל"ח)
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.