209
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולכן היתה חו"ל לגביו
למחיצתו".
לא כך לדעת רש"י, הסובר, כנ"ל, שהנתינה בברית בין הבתרים לא שינתה את ה"חפצא" של ארץ ישראל.
לדעתו של רש"י קשור איסור יציאת יצחק לענין אחר: בפרשת חיי שרה% מפרש רש"י בתשובת אברהם אבינו לאליעזר ,,השמר לך פן תשיב את בני שמה" את המילים ,ה' אלוקי השמים אשר לקחני מבית אבי", ואומר: ,עכשיו הוא אלוקי השמים ואלוקי הארץ, שהרגלתיו בפי הבריות, אבל כשלקחני מבית אבי היה אלוקי השמים ולא אלוקי הארץ שלא היו באי עולם מכירים בו ושמו לא היה רגיל בארץ".
כבר דובר על כך בהרחבה", שאז הסביר אברהם לאליעזר, שבחו"ל, ,בית אבי", הקב"ה הוא ,אלוקי השמים" ולא ,אלוקי הארץ" - ששם
כ,חוץ
ואולי זה החילוק בין ק"ק לשאר פסולי יוצא, ולכן הביא הרמב"ם לשון הנ"ל דוקא בהל' מאכ"א (אבל להעיר שכ"כ גם לענין ק"ק בפיה"מ זבחים ספ"ח. ועד"ז הוא בפרש"י מכות שם).
ובכל אופן בב"ר מדייק ,,חוץ לקלעים"** (ולא חוץ לעזרה - כברא"ם) שמדגיש יותר שהוא מצד גדר (מקום ו)מחיצות (ראה צפע"נ שם). ואכ"מ.
6 כד, ז.
7) לעיל ע' 172.
תולדות ב
אין הכרה בקב"ה, ושמו הקדוש אינו מצוי בפי הבריות, ולפיכך ,את בני לא תשיב שמה". אך לא כן בארץ ישראל. שם הקב"ה אינו רק ,אלוקי השמים" אלא גם ,ואלוקי הארץ" ש,הרגלתיו בפי הבריות"%, אך כל זאת באופן של ,הרגלתיו בפי הבריות" בלבד, ואין שינוי במהות הבריות, בהתנהגותם ובמעשיהם, ולכן ,לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו".
מובן אפוא שלפי מעלתו של יצחק, שהיה ,עולה תמימה" היתה שלילה ביציאתו מן הארץ למרות שלא היתה
הערות
- 1. **) לכאורה הי" אפ"ל שזהו החילוק בין פרש"י להמדרש, דבמדרש ,כיון שיצאת חוץ לארץ" הפסול הוא מצד היציאה, ולרש"י ,,אין חו"ל כדאי לך" הפסול הוא מצד שנמצא בחוץ - אבל כבר נתבאר שלפרש"י איץן בזה הענין דפסול כו', לא רק מצד ענין הקדושה, אלא גם מחמת מקומו ומחיצתר
- 2. שיחות 3
- 8. ועפ"ז י"ל דהמבואר בפדר"א פל"ט בנוגע ליעקב ,והי' מהרהר בלבו ואמר איך אעזוב ארץ אבותי ואת ארץ מולדתי ואת ארץ ששכינתו של הקב"ה בתוכה" - אינו סתירה להמבואר בפנים, כי לא הי' קביעות הקדושה (גם דקדושת שכינה) בגוף הארץ (נוסף על המבואר לעיל הערה 46), כמובן מההמשך שם ,ואלך אל ארץ בני חם בארץ שאין יראת שמים ביניהם", שהוא הניגוד ל,שכינתו של הקב"ה כו'" (כמ"ש ברד"ל שם) - היינו שבא"י לאחר שאברהם ויצחק ויעקב פרסמו שמו של הקב"ה (ראה רמב"ם ריש הלי ע"ז) הי' שם (עכ"פ בסביבתם) יראת שמים (עכ"פ - בערך לארץ בני חם).
- 4. ולהעיר שגם באיסור יציאה מא"י לאחרי הכבוש, י"ל שהוא מצד יראת חטא - ראה מאירי לכתובות (קיא, א) שמפרש מ"ש בגמ' שם ,כשם שאסור לצאת מא"י לבבל כך אסור לצאת מבבל כו'", ,שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצוין שם דינו כארץ ישראל", וכן צריך לפרש לפי פרש"י שם ד"ה כך. ראה לח"מ לרמב"ם הל' מלכים ספ"ה. וראה לקו"ש חי"ח (ע' 399 ואילך).
- 5. אבל להעיר - שיצחק ישב בגרר מקום אשר אברהם אמר עליו (וירא כ, יא) ,רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני גו'". ודוחק לומר שע"י שהייתו של אברהם שם נשתנה. ובפרט שמפורש שגם יצחק ירא לומר אשתי ,פן יהרגוני אנשי המקום" (פרשתנו כו, ז). ולהעיר מפרש"י וירא כ, טו. וראה לעיל הערה 26.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.