207
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בפועל*, עלדידי כיבוש'ל, נקבעה'5 קדושת הארץ.
ה. הבדל זה ק'ים גם לגבי ארץ ישראל
לדעת רש"י בפשוטו של מקרא, אמורים הדברים גם לגבי קנין בעלות על הארץ, ולא רק לגבי חלות הקדושה עליה,
כיוון שמהות נתינת הארץ ע"י הקב"ה לישראל איננה כשאר נתינות,
שבהן רק הרשות משתנה אבל מהות החפץ איננה משתנה, וניתן ע"י כיבוש או קנין להפקיע את הבעלות והחפץ עובר מרשות לרשות. הקב"ה נתן לישראל גם את המהות. הוא לקח מהארץ כל קשר שהיה לאומות העולם עמה. ע"י נתינת הקב"ה חל שנוי במהות החפץ שנקרא ,ארץ", והוא הפך להיות ,ארץ ישראל".
אחרי נתינה זו כבר אינה יכולה הארץ להשתייך לעם אחר. שנוי הרשות ע"י קנין אינו יכול לשנות את מהות החפץ?ל.
לפיכך כשם שמציאות של חלות הקדושה בארץ יכלה להתהוות רק לאחר מתן-תורה, יכולה היתה גם הנתינה, לדעת רש"י, להיעשות רק ע"י שישראל כבשו את הארץ בפועל. ,כבשתם ארצות. ז' גויים" - שאז התקיים בפועלי* ,,ברצונו... נתנה לנו", נתינת עצם מהות הארץ, שהרי ,כל הארץ של הקב"ה היא: הוא בראה'**.
הערות
- 9. ויתירה מזו מצינו בקדושת המקדש וירושלים, ש,קדושת המקדש וירושלים מפי השכינה ושכינה אינה בטילה" (רמב"ם הל' ביהב"ח ספ"ו), ומ"מ קביעות קדושה זו נעשה עי" ,שקדשה שלמה שהוא קידש העזרה וירושלים" (רמב"ם שם הי"ד), ע"י מעשה הקידוש, כמפורש בהלכות שלפנ"ז.
- 0. בכפתור ופרח שם (הובאו דבריו באנציקלופדי' תלמודית שם) ,הרי שקדושת הארץ ומעלתה היא משעת נתינתה אל האבות הקדושים לא משעת הכבוש לחוד... יש לה קדושה מאז... (ולהלן שם) וכן בארץ שהיתה בה קדושה מזמן הנתינה". אבל ראה שם שהאריך ,אבל קדושת הארץ כולה לגבולותי' המוגבלים בתורה וטהרתה ומעלתה לחיים ולמתים והיותה נחלת השם מקדושה ראשונה ולהלן כדקאי קאי לא בצר לא בזמן הגלות שהיו בבבל וגם לא בגלותינו היום". ושם: שאם לא ה" כן והו"ל כחו"ל א"כ אותם שבעים שנה כו'. וכן להלן שם: עוד ראי' שקדושה ראשונה היא לכל מילי אלא [לא] למצות כו' אלמא קדושתה היא לעולם מהכניסה ראשונה ואפילו מעת נתינתה לכל כיוצא בזה. ומשמע קצת שלא פסיקא לי' מילתא. וי"ל ע"פ הנ"ל הערה 46 שיש חילוק בזה כמו"ש לפני הכבוש ולאחריו. וראה מ"ש שם לאח"ז ד,לשון קדושה" הוא ,לשון הכנה והזמנה" ולא ,מלשון קדש לה' כו' לשון המתקדשים והמטהרים", וכיו"ב. ועצ"ע. ואכ"מ.
- 1. להעיר מכוזרי מ"ב סי"ד בנוגע למקום המקדש: ונתגלה הדבר בימי דוד כו'.
- 4. תולדות ג שיחות -
- 2. ראה בארוכה בלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 8 ואילך, בביאור דיוק לשון רש"י בתחילת התורה ,לסטים אתם", עיי"ש.
- 3. ראה לשון אדה"ז הל' הפקר קו"א סק"א: הקב"ה נתנה להם מורשה כו'. ואף שאעפ"כ לא נקנית להם אלא בחזקה המועלת כו' כיון שהקב"ה נתנה להם דינה כמתנה כו'. ואולי י"ל שהוא ע"ד מש"כ בצפע"נ הל' תרומות פ"א ה"ב (ג, בדד): דלאחר כבוש זכו למפרע .. דאף דא"י מוחזקת מ"מ מתחלה בעי קנין גמור ואח"כ נעשית מוחזקת. ועד"ז ביד רמ"ה לב"ב קיט, א (אות נו). וצ"ע אם יש לומר עד"ז בנוגע לקדושת הארץ המבוארת לעיל.
- 4. עיי"ש בלקו"ש ע' 9 ואילך, וש"נ.
מצוטט ב־1 עמודים
- שולחן ערוך (א) לקו"ש חט"ו ע' 207
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.