206
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
היתה רק לגבי ה,גברא"*, מקיים המצווה. שונה מכך המצב לאחר מתן תורה וציווי הקב"ה על קיום המצווה. עתה נגרם ע"י המצווה שינוי בחפץ. והוא הופך לחפץ של מצווה וקדושה.
הסיבה לכך כתובה במדרש", לפני מתן תורה היתה גזירה שעליונים לא יירדו לתחתונים, ותחתונים לא יעלו לעליונים, ובמתן תורה ביטל הקב"ה גזירה זו וקבע שתוכל להיות התחברות בין עליון ותחתון.
כלומר, הציווי במתן תורה קבע את המציאות של חפץ-מצווה בעולם גם לפני שמקיימים בחפץ את המצווה. עתה קיים כלי המוכן לקיים באמצעותו מצווה, וכאשר מקיים האדם את המצווה במעשה, נקבעת קדושה בפועל (עליונים), והחפץ שלמטה (תחתונים) הופך לחפץ של קדושה ומצווה.
4 וצ"ע בגדרה של קדושת יצחק לאחרי* העקידה, כלשון רש"י הנ"ל ,,שנתקדש בהר המורי' להיות עולה תמימה".
5 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
*45) ראה לעיל הערה 43 בנוגע למילה.
תולדות ב
הקנין והבעלות של ישראל על ארץ ישראל היתה קיימת לפני מתן תורה, עלדידי דיבורו של הקדוש-ברוך-הוא, אבל חלות הקדושה לא יכלה להקבנ6 ב',חפצא" הנקרא ארץ"י. רק לאחר מתן תורה (גם לפני הכיבוש) נתחדשה המציאות שבה נתאפשרה הקדושה הקשורה בארץ, על-ידי הציווי לכבוש אותה. וכאשר נכנסו לארץ ישראל
ולהעיר גם ממ"ש (שמות ג, ה) ,של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" - במקום שאינו מן א"י - מצד השראת השכינה אז (ראה פדר"א פ"מ. שמו"ר פ"ב, ג. מדרש לקח טוב עה"פ). וגם בנוגע למ"ת עצמה, כאשר ,ירד ה' .. על הר סיני .. כל הנוגע בהר מות יומת" (יתרו יט, יא"יב), אבל ,במשוך היובל המה יעלו בהר" (שם, יג וברש").
הערות
- 1. *) בעת העקידה - י"ל שזהו כמו במצות מילה דאברהם, שנעשה חפץ קדוש מכיון שנצטווה ע"ז (ראה לקו"ש שם, וש"נט. אבל צ"ע אם אפ"ל כן לאחרי העקידה, מכיון שסיום ציווי ה' דעקידה ה" ,אל תשלח גר - אחתי'" (וירא כב, יב וברש"י). וגם לא נעשה כל שינוי וכו' בגופו. ולהעיר מלשון רש"י (שבפנים ההערה). ,ושפחה לא רצה לישא", ולא ,לא יכול לישא" וכיו"ב. אבל לאידך - הרי מודגש בפרש"י (וירא כב, יד) שגם לאחרי העקידה (וי"ל - דאדרבא דוקא לאחרי העקידה (ושריפת האיל)) ה"ז פעולה נמשכת ,.בכל הדורות .. יראה אפרו של יצחק צבור ועומד לכפרה". ואכ"מ.
- 6. אף שענין הקדושה נאמר גם לפני מ"ת, וכמו בויצא (כח, טז"יז - בנוגע למקום המקדש) ,יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי (וברש"י שם ,במקום קדוש כזה").. מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים" (וכמדרשי רז"ל ופרש"י שם) - י"ל שאי"ז ענין דקביעות הקדושה בהמקום גופא (וראה לקמן הערה 49), וע"ד שגם לאחרי מ"ת לדעת כמה חוקרים (מו"נ, עקרים ועוד) השראת השכינה אינה בגדר מקום, ואינה פועלת שינוי בגוף המקום, כ"א הוא רק דרך מעבר לבד (ראה אוה"ת פ' ויצא קעח, א. וש".
- 7. ואיסור יציאה מהארץ נוגע לקביעות הקדושה בגוף הארץ, כבפנים (ראה לעיל הערה 5. ועפ"ז יל"פ הקס"ד דיצחק לצאת מהארץ (אף שלא רצה לישא שפחה ,כיון שנתקדש כו' להיות עולה תמימה". כנ"ל) - כי גוף הארץ לא נתקדש אז עדיין. וצע"ק בב"ר פע"ו, ב.
- 8. וזה שהשתוקקו האבות ליקבר שם (ראה לעיל סוף הערה 8. וראה רמב"ם הל' מלכים פ"ה הי"א: ואינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה צא ולמד מיעקב אבינו כו'. וראה כפתור ופרח שם) - גם את"ל שזהו מצד קדושתה וטהרתה - י"ל שזהו מפני שרצו להיות שם תיכף כשיתקדש. או - מפני צער מחילות (פרש"י ויחי מז, כט) וכיו"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.