176
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(ובמיוחד כאשר הפסוק ,ויוסף אברהם..." מופיע מיד לאחר הפסוק? ויביאה יצחק האהלה שרה אמו..." - שהן שרה והן רבקה היו צנועות ביותר?").
לפיכך ממשיך רש" ואומר ,ושקשרה פתחה..." - השם ,קטורה" רומז'3 לכך ש,לא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם", ולכן ראוי שאברהם יקחה לאשה.
ד. השאלות הטעונות ביאור בפנימיות הענין
לפי האמור לעיל, שבשם ,קטורה" רומזת התורה לכך שהגר חזרה בתשובה בהשפעת אברהם, ניתן להסביר, בפנימיות הענינים, פרטים מסויימים בפסוק, שאינם ברורים כל כך (ולפחות על-פי פנימיות הענינים):
א) אם ,קטורה זו הגר", מדוע נאמר הביטוי = ,ויוסף אברהם...", כפי ששואלים במדרש, כדלעיל בסעיף א'?
חיי שרח ד שיחות 19
לפי דרך הפשט אין זו שאלה, כי אמנם ,קטורה זו הגר", אך כיון שאצל אברהם היתה לקיחה חדשה, מתאים להשתמש בביטוי ,ויוסף...."?*. ויותר מכך: כיון שלפני כן היתה הגר שפחה, ועתה לקחה אברהם ל,אשה", ולפחות כ,פלגש"**, באופן של ,נשים בכתובה פלגשים (רק) בלא כתובה"*, ולפיכך זהו ענין של ,ויוסף" לגבי לקיחת אשה*.
אך השימוש בביטוי ,ויוסף" יהא ברור יותר לפי ההסבר בפנימיות הענינים, כדלהלן.
ב) מדוע רמוז הענין של ,אים מעשיה" של הגר דוקא בהשוואה ל,קטורת"3:7?
ג) מדוע רומזת התורה לחזרתה של הגר בתשובה דוקא בפסוק המדבר אודות לקיחתה על ידי אברהם?
הערות
- 1. כן אאפ"ל שכוונת רש"י לשלול האיסור ד,ויקחו .. מכל אשר בחרו" (בראשית ו, ב) או ,השחית" דדור המבול (נח שם, יב) - שהרי פרש"י שם שזהו ,בעולת בעל" \,אינן מינן".
- 9. כד, סז.
- 0. ראה (בנוגע לשרה) פרש"י לך שבהערה 7. פרש"י וירא יח, ט. וראה (בנוגע לרבקה) פרשתנו כד, טז וברש"י. שם סה.
- 1. כי מכיון ש,ויוסף אברהם ויקח אשה גו" בא בהמשך לסיפור ד,ויבאה גו' שרה אמו גו' רבקה גו'" - במעלת שרה ורבקה (וראה פרש"י כד, סז) - מסתבר, שגם בנוגע להאשה שלקח אברהם, מרומז בקרא הצניעות שלה.
- 2. וראה זהר, רע"ב ורבינו בחיי דלעיל הערה 7
- 3. גם לאחרי ש,ותתן אותה לאברם גו' לו לאשה" (לך טז, ג). כדמוכח מזה שנק' שפחה גם אח"כ (שם, ה ואילך). וראה בארוכה בכ"ז לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 232 הערה 28.
- 4. פרש"י לקמן פסוק \'.
- 5. פרש"י שם. ונת' בארוכה בלקו"ש שם ס"ע 1 ואילך ובהערות שם, ע"ש.
- 6. עד"ז פי' בחת"ס עה"ת כאן.
- 7. השייכות בין ,נאים מעשי'" לקטורת בפשטות הוא מפני שקטרת היא בשמים (פרש"י לעיל וירא כב, ב). וראה רד"ל לפדר"א שם אות סז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.