169

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

יתירה מזאת, לפי דעת רש""", היתה רבקה בעת חתונתה בת שלוש שנים, גיל שעדיין אין בו חטב במצוות, ובכל זאת היא קיימה את מצוות הדלקת נרות שבת. וזה היה הסימן העיקרי לבירור התדמותה של רבקה ל,שרה אמו", ולהחלטה של ,ויקח".

והנה, אברהם אבינו קיים את כל התורה כולה, וגם את מצוות דרבנן (כדברי רש"י*). הדין הוא'י שאם אין האשה מדליקה נר בערב שבת, מכל סיבה שהיא, מוטלת חובה זו על האיש. יש להניח, אם כן, שמאז פטירת שרה הדליק אברהם (ויצחק) נר** בכל ערב

4) תולדות כה, כ (וראה גם פרש"י לפנ"ז = וירא כב, כ) וכ"ה בסדר עולם פ"א (ראה תוד"ה וכן (יבמות סא, ב): ואי אפשר להגי' בס"ע). סוף מס' סופרים. פס"ז פרשתנו כד, מד. מדרש שכל טוב פסוק יד. ועוד. וראה הערה הבאה והערה 41.

5 כל הנ"ל מוכח גם במדרש וילקוט, דגם שם הובא הא דנר הי' דלוק, ואשר זה גרם שיצחק ישא את רבקה, כבהערה 22 (ולהעיר מההמשך במדרש שם: למדתך תורה .. יהי" משיאן תחלה ואח"כ .. בתחלה ויבאה יצחק האהלה כו') וכנמפורש בלבוש כאן דהג' דברים שבמדרש, נר דלוק (וברכה מצוי' וענן קשור) הי" קודם נשואי'. וגם אי' בב"ר לפנ"ז (פ"ס, י"ב) ,מכאן שאין משיאין את היתומה כו'" ש(דין) היתומה כאן קאי על קטנה דוקא. ובילקוט מפורש ,שאין משיאין את הקטנה".

6 תולדות כו, ה.

7) שו"ע אדה"ז או"ח סי' רס"ג ס"ה, ס"ט וי"א.

8 ואין לומר שאברהם (ויצחק) הדליק באהל אחר לא בהאהל שהדליקה רבקה*, דלפ"ז אינו מתאים הל' ,,וכשמתה פסקו" שבפרש"י, הרי לא הודלק הנר מלכתחילה. וראה לקמן הערה 48.

חיי שרח ג

שבת*, כך שגם לולא הדלקתה של רבקה, היה נר שבת דלוק בבית. בכל זאת לא הסתפקה רבקה בנר של אברהם אבינו (שהיה חייב במצוות באופן שהיה מקובל אז) אלא הדליקה בעצמה, למרות גילה הצעיר.

קיימת כאן, אפוא, הוראה ברורה (בהתאם למדובר פעמים רבות*) שלא רק בנות מצוה לפני נשואיהם חייבות בהדלקת נרות, אלא גם ילדות קטנות, מגיל שלוש ומעלה (שאינם חייבות במצוות)'י, אם הן כבר מבינות קצת

9 וצ"ע אם לאחר שרבקה התחילה להדליק פסק אברהם (ויצחק) להדליק, כי הדלקתה של רבקה (גם לאחר נישואי' - ראה לקמן הערה 41) ה"ז רק ענין דחינוך, ואינו פוטר את אברהם (ויצחק). וראה (- להלכה - ובמצות דרבנן כנדו"ד) שו"ע או"ח סי' תרפ"ט ס"ב ובמ"א (ומחה"ש) שם סק"ד. מ"א (ומחה"ש) סי' תרעז סק"ח. או שבקיום המצות דאבות (לפני מ"ת) אין נפק"מ בזה. ואכ"מ.

הערות

  1. 1. *) ברד"ק פיי ,,כן הי' מנהג בימים ההם להיות
  2. 0. ראה בארוכה שיחות חודש תשרי תשל"ה. לקו"ש חי"א ע' 281 ואילך. לקו"ש חי"ז ע' 14677. ועוד.
  3. 1. וגם לפמ"ש בחזקוני בהכתוב עשרה גמלים
  4. 4. אהל לאיש בפ"ע ולאשה בפני עצמה" ומביא הכ'י (ויצא ל, טז) אלי תבוא, ומ"ש שם (לא. לג) ויבא באהל יעקב ובאהל לאה. ומשמע מדבריו שאברהם ויצחק לא היו בהאהל של שרה כל הזמן עד שבאה רבקה (וכ"מ בזהר שם קלג, ב. וברמב"ן עה"פ).
  5. 5. אבל לפי פרש"י (שם ל, טו) פי' ,,אלי תבוא" הוא לפי ,,שלי (של רחל) היתה שכיבת לילה כו"", וב"אהל יעקב" פרש"י ,,הוא אהל רחל כו" (ולא כמו שפי" הרד"ק דלעיל וכן בראב"ע וברמב"ן שם). וראה גם פרש"י וישלח לה, כב.
  6. 6. ולפ"ז לכאו' מוכח דעת רש"י שלא הי" להאיש אהל מיוחד כ"א שהי' אהל א' לשניהם. ומה שפרש"י (לך יב, ח) ,,אהל אשתו כו'" י"ל שזהו כפרש"י (פרשתנו כד, כח) ,,הנשים .. בית לישב בו למלאכתן כר'".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.