168
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
באמצעותו התגלה שרבקה דומה לשרה אמו. מובן, אם כן, שבעיקר קשורה לכאן התדמותה לשרה בצדקותה.
ולכן מביא רש"י את הפרטים בסדר זה:
תחילה מציין הוא את הנס של ,נר דלוק מערב שבת לערב שבת", נס שארע במצוה שקיימה רבקה, שכך נתגלתה מעלתה וצדקותה של רבקה בקיום המצוה?:.
אח"כ מובא הנס של ,ברכה מצויה בעיסה", שקשור לפעולותיה של רבקה, אך לא למצוה ממש.
ולבסוף מצוין הנס שמחוץ לפעולותיה בכלל - ,ענן קשור על
2) עפ"ז יש להסביר שינויי ל' רש"י מלי המדרש (ראה הערה 30 - אף שבדוחק י"ל שכך הייתה גירסתו במדרש): בפרש"י עיקר הענין בזה שהי' נר דלוק שפעל על יצחק - הוא הנס בקיום המצוה שלה כבפנים, ולכן מדגיש ,,מע"ש כו'" זמן שמדלקת הנרות. משא"כ במדרש עיקר ההדגשה בענין זה הוא הנס שבזה, והנס הותחל מ,לִילי שבת (ועד כו')"*, היינו אחרי הזמן שאפשר שיהי' דולק ע"פ הטבע. וי"ל שזהו גם ההפרש בלי פרש"י ,נר דלוק" ובמדרש ,גר דולק". אבל להעיר שבילקוט הובא (דברי המדרש): נר דלוק. (ובכמה כ"י (בהוצאה הנ"ל) גם בב"ר - נר דלוק). ולאידך, בדפוס ראשון דפרש"י: נר דולק. ואכ"מ.
חיי שרח ג שיחות 11
האהל" - לא מצוה, ולא פעולה שנעשתה ע"י רבקה.
ו הוראה להדלקת נרות שבת ע"י ילדות
מן הענינים המופלאים בפירוש רש"י:
רבקה הדליקה נרות ש"ק גם לפני חתונתה'3 שהרי ,ויקח את רבקה..." היה רק לאחר שראה יצחק אצל רבקה ,גר דלוק מערב שבת לערב שבת".
3 בתוד"ה שנאמר (כתובות ז, ב) כ' דאיכא למימר דהכ' ,ויברכו את רבקה גו'" מדבר בברכת אירוסין, אבל הרי מסיים: ונראה דאסמכתא בעלמא היא כו' ולא איירי פשטי' דקרא בברכת אירוסין. וכן מפורש במס' כלה רבתי פ"א.
וע"פ הכלל ,לא לאפושי במחלוקת" (נסמן בדרכי שלום (נדפס בשד"ח כרך י' בסופו) כללי הש"ס סרנ"ז) מסתבר דגם הת"ק בפדר"א (שבהערה 22): ,וכחזן שהוא עומד ומברך את הכלה בחופתה כך עמדו וברכו את רבקה", ס"ל דאסמכתא בעלמא הוא (וראה רד"ל שם). ובפרט דדעת ר"י שם מפורש דהנשואין הי' רק כשבאת ליצחק. ואין לומר דר"י פליג בזה את"ק, דא"כ הול"ל דעתו אחרי ,וכחזן כו'".
וגם את"ל שהיתה ארוסה (מדרש אגדה עה"פ ויקח האיש נזם זהב (פסוק כב). פס"ז עה"כ ויוצא העבד (פסוק נג). תוס' (בהדר זקנים) (עה"פ ויקח העבד עשרה גמלים (פסוק יוד)), אבל ברוב מדרשי רז"ל ומפרשי התורה לא משמע כן) הרי לא חל על ארוסה חיוב הדלקת הנר (של נשואה) יותר מזו שאינה ארוסה, דהן לטעם דהנשים מוזהרות בו יותר ,מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית" (שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג ס"ה מרמב"ם הל' שבת פ"ה ה"ג. וטושו"ע שם) הרי זה שייך רק בנשואה ולא בארוסה, וגם להטעם ,שהיא כבתה נרו כו' .. שתתקן מה שקלקלה" (שו"ע אדה"ז שם. טור שם בשם מדרש - תנחומא ר"פ נח) הרי זה רק בנשואה שיש לה בעל, כחוה שכבתה נרו של עולם (בעלה).
הערות
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 244 לקו"ש חט"ו ע' 168
- לקוטי שיחות 197 לקו"ש חט"ו ע' 168
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.