167

והנה, כאשר לומד הוא על נס הקשור ל,אמו", הוא מבין שמדובר בהדלקת נר שבת. (למרות שהדלקת הנרות שייכת גם לבנות שלפני נישואין, ולא רק ל,אמו", כמוסבר להלן, אין זה תמיד ובכל מקום, כהדלקת נרות של ,אמו", שהרי יתכן כי ל,בן חמש" אין אחות, או שאחותו קטנה מאד).

לפי כל ההסבר הנ"ל מובן מדוע אין רש"י מביא את הענין הרביעי שבו היתה רבקה דומה לשרה, כמצויין במדרש (,דלתות פתוחות לרווחה"), שהרי בפשט הפסוק מוזכרים רק שלושה דברים אלו.

עדיין קיימת השאלה: מנין לנו שהנרות דלקו זמן כה רב - מערב שבת לערב שבת? גם אם היו דולקים יממה שלימה, וכיוצא בזה<, היה זה נס

גדול! התשובה לשאלה זו נמצאת בהוספת רש"י: ,בראשית רבה" אכן, בדרך

הפשט ישנו ספק בקשר למשך הזמן שהנרות דלקו, אך בבראשית רבה כתוב שהנרות דלקו מערב שבת לערב שבתלי.

חיי שרח ג

ה. הקושי בסדר שבו מביא רש"י את הפרטים

על פי הסברים אלו אינו מובן הסדר שבו מביא רש"י את הפרטים ,נר דלוק מערב שבת לערב שבת וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל" - שהוא הפוך לא רק מן הסדר במדרש, אלא גם מן הסדר שבו נרמזים הדברים בפסוק. (,האהלה" - ענן קשור, ,שרה" - ברכה מצויה בעיסה, ,,אמו" - נר דלוק).

[אי אפשר לומר שהסדר של רש"י הוא לפי הסדר שבו ארעו הפרטים אצל רבקה, שהרי גם אם נניח שרבקה הגיעה בערב שבת ממש, ומיד הדליקה נרות, גם אז ברור שהנס של ,גר דלוק מערב שבת לערב שבת" היה יכול להיראות רק אחרי ראיית הנס של ,,ענן קשור"].

היה על רש"י להביא את הדברים על"פי סדרם בפסוק ובמדרש: תחילה ,ענן קשור על האהל" - הנס הראשון שארע לרבקה עם הכנסה אל האהל. אח"כ ,ברכה מצויה בעיסה" - נס שנתגלה מיד עם התעסקותה ב,,עיסה", ולבסוף ,גר דלוק מערב שבת לערב שבת", שנתגלה רק בערב השבת השני''.

הביאור בזה:

הענין של ,,האהלה שרה אמו" גרם ל,ויקח את רבקה... לאשה", כי