158

את בני שמה" צריכה היתה להתעורר אצל אליעזר תמיהה גדולה יותר - ממה נפשך: אם המקום אשר ,יצאת משם", שהוא ארצו ומולדתו של אברהם, הוא נעלה כל כך שיש לקחת אשה ליצחק דוקא משם - מדוע לא ישוב לשם ומצד שני, אם חשוב יותר המקום שבו נמצא אברהם עתה, ואין הוא מעוניין שיצחק ילך מהשגחתו והשפעתו של אברהם אפילו אל מקום שהוא מולדתו של אברהם, כון שהשפעתו של אברהם על מי שהוא ,בקרבו" מכריעה יותר מהמעלה של ,ארצו" - מדוע לא יקח אשה ,מבנות הכנעני" אשר ,אנכי יושב בקרבו"?

הכרחי אפוא לומר שאברהם אמר משהו לאליעזר כדי לתרץ תמיהה זו, למרות שאין הדבר מפורש בפסוק. וזוהי כוונת רש"י בפירושו ,ולא אמר ואלקי הארץ ולמעלה אמר ואשביעך וגו'": (א) מכך מובן שאברהם השיב לתמיהה זו, ובמילא (ב) מובן שהענין של ,עכשיו הוא אלקי... אבל כשלקחני..." חשוב למהות שליחותו של אליעזר.

ה. המילים ,אלקי השמים ואלקי הארץ" הן הסברו של אברהם לאליעזר

ההסבר לכך הוא:

רש"י מתייחס למילים ,ה' אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי" ומדייק, שמכך, ש"ברא אלקים את השמים ואת הארץ" ולמרות זאת ,ולא אמר ואלקי הארץ", מובן, שהמילים ,אלקי השמים" לא נאמרו כשבח סתמי לקדוש-ברוך-הוא הנאמר עקב הזכרת שמו*', בדומה לנאמר קודם לכן ,א"ל עליון קונה שמים וארץ"*' - כי אז היה עליו לומר את השבח בשלימותו, כולל ,ואלקי הארץ".

ולמעלה אמר ,ואשביעך...": גם למעלה, כאשר נאמר ,אלקי השמים ואלקי הארץ", הרי כיון שהדברים נאמרים בענין ,ואשביעך", אשר בהזכרת שם ה' בתוך שבועה אין מתאים להפסיק בדברי שבח - ולפיכך מצטט רש"י ,ואשביעך",

כי מכך נובע ההכרח ש"וגו" (אלקי השמים ואלקי הארץ) אינו שבח בלבד.