151

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לזרעך אתן את הארץ הזאת": אם הם ממלאים את הכוונה שלשמה נתן להם הקב"ה את מערת המכפלה (כדי למכרה לאברהם), אז ,,הריני גר", והוא יקנה אותה מהם. (וכך גם לגבי תכלית העולם, שהוא ,,בשביל התורה": מערת המכפלה נמצאה תחילה ברשות בני חת, ואברהם היה צריך לקנותה, וזה מוסיף בתורה* פרשיה, לימוד של ,קיחה קיחה משדה עפרון"* ועוד).

אך אם אין הם רוצים למכרה, אזי ,אטלנה מן הדין":

במקרה כזה הם אינם ממלאים את התפקיד שלשמו נמצאת המערה ברשותם, ולכן תתבטל בעלותם הזמנית על המערה, ואז ,אטלנה מן הדין":

(כל זה קשור ל,חיי שרה" - כוחה ועבודתה של שרה, כפי שמציין הפסוק ,,ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל

בני חת לאמר, גר...", כפי שיוסבר להלן)

ט. ענין זה מתבטא גם בנישואי יצחק ורבקה

קיומם של האומות ,,בשביל ישראל" מתבטא גם בענין השני - נישואי

חיי שרח א

יצחק, הראשון שנולד יהודי, ורבקה: ההרחבה והפירוט על הניסים שארעו לאליעזר, על סיפורו לבתואל ולבן, ועל כך שדבריו גרמו להכרתם בכך ש"מה' יצא הדבר", כל זה מראה, שהתכלית של כל המאורעות הם אברהם ויצחק - ,בשביל ישראל"".

יתרדעל-כן: כאשר רצה בתואל לעכב זאת, בטלה מציאותו*, כיוון שכל מציאותו היא למען ,ובתואל ילד את רבקה"*, שתינשא ליצחק, ולפיכך מתבטלת מציאותו כאשר הוא מנסה לעכב זאת.

ענמן זה בדרגה גבוהה יותר מתבטא גם בפרשיה השלישית

וכך גם לגבי הענין השלישי שבפרשה: התורה איננה מדגישה כאן רק שישמעאל הוא ,בן האמה", בנה של ,שפחת שרה", אלא יותר מכך - שמציאותו תלויה שהוא ,בן האמה":

על הנאמר בסוף הסיפור ,על פני כל אחיו נפל", אומרים חז"ל": ,עד שלא מת אברהם ישכון, משמת

הערות

  1. 5. להעיר מתורת הה"מ (הובא ונתבאר באוה"ת ויצא כרך ה תתסט, א) ,לפי שיעקב אבינו השאיר אחריו אותיות התורה שעדיין לא הוציא אותם מלבן ולזאת רדף לבן אחר יעקב ליתן לו האותיות שנשארו אצלו וניתוסף פרשה אחת בתורה באלו האותיות". וראה לקמן ע' 280 ואילך.
  2. 6. קדושין בתחלתה.
  3. 7. ועד"ז הוא בהכוונה ,,בשביל התורה" - כי נוסף. ע"ז שע"י שה" צריך להסכמתם ניתוסף פרשה בתורה (כל הסיפור שאליעזר אמר לפניהם), הנה עי"ז נתחדש הענין הכללי (והדרשה) ,יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה כו" (נסמן לעיל הערה 48).
  4. 8. ב"ר פ"ס, יב. פרש"י כד, נה. ועוד.
  5. 9. וירא כב, כג.
  6. 0. פרש"י סוף פרשתנו מב"ר ספס"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.