148

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

100 לקוטי ה. הנקודה המשותפת בין מערת המכפלה לבין שליחות אליעזר

ענין זה הוא הנקודה המשותפת לכל שלוש הפרשיות שבפרשתנו, כדלהלן:

מערת המכפלה היתה מקום קבורתם של אדם וחוה*, שמהם יצא כל המין האנושי. לפי זה אין למערת המכפלה, לכאורה, שום קשר מיוחד דוקא לישראל.

בכל זאת רואים, שאברהם השקיע מאמצים רבים וקנה אותה לקבורת שרה, ושם נמצאים שלושת האבות והאמהות, והיא שייכת רק ליהודים. זוהי הוכחה לכך שישראל הם העיקר בצאצאי אדם וחוה>, ולשאר האומות אין חשיבות כלפיהם.

אחר כך מובא בפרשה ענין נעלה יותר, בסיפור על שליחות אליעזר: רוממותם של ישראל איננה רק על פני עמים שאין להם כלל קשר לאברהם, אלא גם על פני אלה שיש להם קשר מסויים אליו:

על אליעזר עבד אברהם נאמר שהיה ,דולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים""", ואף בסיפור על השליחות

חיי שרח א

מספרת התורה על הנסים הרבים שהראה לו הקב"ה עד למילוי שליחותו של אברהם, ומהרחבת הסיפור לומדים חז"ל* ש"יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים...". ולמרות כל זאת לא יכול היה אברהם לשדך את יצחק בנו עם בתו של אליעזר, כי ,בני ברוך ואתה ארור ואין ארור מדבק בברוך"**.

כלומר, ללא התחשבות בכל מעלותיו של אליעזר, הרי ביחס ליצחק אין הוא רק בדרגה נמוכה יותר, אלא כ,ארור" לעומת ,ברוך".

1 סוף הפרשה - דרגה נוספת בענין זה

ובסוף הפרשה מוסיפה התורה ומציינת דרגה גבוהה עוד יותר בענין זה, שחשיבותם של ישראל היא אפילו על פני תולדותיו של אברהם, באופן שהתולדות האחרים אינם תופסים כלל מקום.

לאחר שמספרת התורה ,ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה", ,ותלד לו...", נאמר* ,ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפלגשים... נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו..."5. כך גם

הערות

  1. 5. עירובין נג, א. סוטה יג, א. פרד"א ספ"כ. הובא בפרש"י פרשתנו כג, ב.
  2. 6. ראה בל"ת להאריז"ל תהלים לב (ובס' הליקוטים שם): כשברא הקב"ה את אדה"ר כל הנשמות שנכללו בו לא היו אלא נשמות ישראל ואם לא הי' חוטא לא היו האומות יוצאין לעולם.
  3. 7. יומא כח, ב. פרש"י לך טו, ב.
  4. 4. שיחות
  5. 8. ב"ר פ"ס, ח. פרש"י פרשתנו כד, מב.
  6. 9. פרש"י פרשתנו כד, לט. מב"ר פנ"ט, ט.
  7. 0. פרשתנו כה, ה"ו. וראה כלי יקר שם: כי כך רצתה שרה כו'.
  8. 1. וראה סנהדרין צא, א. אוה"ח עה"פ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.