144
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
דשייכות שם מעין עשיית המצוות ועלדרך מעין ודוגמא המצות שיהיו לעתיד לבוא .. וזהו ענין כיבוד אב ואם מה שמכניס את האבות לגן עדן...".
זהו ההסבר בפנימיות לדברי הרמב"ם*: "כך אמרו% חכמים הראשונים העולם הבא... אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהן ונהנין מזיו השכינה. הרי נתברר לך שאין שם גוף (כי במאמר חז"ל זה מפרש הרמב"ם את הביטוי "עולם הבא" במשמעותו - גן עדן*) .. וכן זה שאמרו עטרותיהן בראשיהן, כלומר, דעת שידעו .. והיא העטרה שלהן, כענין שאמר שלמה%5 בעטרה שעטרה לו אמו .. כך עטרה שאמרו חכמים כאן היא הידיעה. ומהו זהו שאמרו נהנין מזיו השכינה, שיודעין ומשיגין מאמתת הקדוש-
כ' מר"חשון
ברוך-הוא מה שאינם יודעים והם בגוף האפל השפל".
ויש לומר, שהכוונה היא, שבגן עדן יש שני ענינים: "עטרותיהן בראשיהן" - שה"עטרה" היא מעל הראש ומקיפה אותו, וזוהי הידיעה שמצד האור הסובב כל עלמין שהוא בבחינת "מקיף" מעליהם*, "הנין מזיו השכינה שיודעים ומשיגין'ל..." עלייתם מדרגה לדרגה בהשגת התורה, בידיעה פנימית ועמוקה 'ל,
ולפי זה, שגם בגן עדן אפשרית "מעין עשיית המצוות" יוצא, שלפחות "צדיקים גמורים":* אין להם מנוחה - גם לגבי "פעלו" של קיום המצוות - אפילו בגן עדן.
(משיחת כ"ף מנחם אב תשל"ה)
כ69
הערות
- 1. עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בג"ע (ובע"י גריס: עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בג"ע) - דענין המחול שהוא עיגול הוא בחי' סוכ"ע (לקו"ת ואתחנן ז, ב).
- 2. ואף שבלקו"ת שם מבאר זה על גילוי בחי' סוכ"ע שיהי" לעת"ל דוקא - הנה כמה פי' בלעת"ל - וכנ"ל - דבכ"מ כולל כל הבא לאחרי עוה"ז (וכפי' הרמב"ם הל' תשובה ספ"ח), ועד לקצה השני ובכ"מ - שפי' רק לאחרי תחה"מ ואז גופא - כשמצוות בטילות (אגה"ק שם).
- 5. הל' תשובה פ"ח ה"ב.
- 6. ברכות יז, א.
- 7. שלא כדעת הרמב"ן (בשער הגמול שלו) דקאי על תחה"מ.
- 8. שה"ש ג, יא. וי"ל שכוונת הרמב"ם לפי' המשנה (בסוף תענית) דכתוב זה מדבר (כפרש"י שם) בהקב"ה וכנס"י [ועפ"ז תובן ראית הרמב"ם מכתוב זה, דלכאורה מאי אולמי דהכתוב, הרי כפשוטו יל"פ ,עטרה" כפשוטה].
- 9. כמ"ש באגה"ק (סי"ז): = ,עטרותיהם בראשיהם .. עטרה היא בחי' מקיף וסובב".
- 0. עיין רמב"ם בסופו: יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם - ג' דרגות*. ולהעיר מתחלתו (הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב): בשעה שיתבונן כו' וראה מהן חכמתו כו' ומתאוה כו' לידע כו'. ואכ"מ.
- 1. ויש בזה ב' דרגות: ,נהנין מאותו זיו שלא ישיגו כל כך, אבל הצדיקים שזכו ניזונין עד שישיגו השגה שלמה" (זח"א (במהנ"ע) תולדות קלה, רע"ב).
- 2. משא"כ הצדיקים סתם - ולכן בלקוטי הש"ס נקט הגירסא (ופי') ת"ח דמילתא דפסיקא לי' קתני (תמורה כג, ב), ורק תח = כולם בכלל, משא"כ צדיקים.
- 11. *) ראה ,הדרן על הרמב"ם" (קה"ת תשמ"ה) סכ"ט ובהערות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.