132

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

המצוות לפני מתן תורה הגיעו עד לשרש ומקור הנבראים<, ולכן חשובה היתה שלמות האדם בעבודת ה', שעל ידה ירד השפע האלקי משרש הנברא, אך לא היתה חשיבות רבה כל-כך לאופן קיום המצוה*, ולכן קיים יעקב אבינו את עבודת התפילין באמצעות ה"מקלות", כמוסבר בזהר?.

לעומת זאת, קיום התורה והמצוות לאחר מתן תורה מוריד שפע אלקי מהמאציל ברוך-הוא, שמעל לשורש הנבראים. שפע אלקי זה אין הנברא יכול להוריד לעולם בכחות עצמו, אלא מפני שכך קבע המאציל, שכאשר תקויים מצוה מסויימת ירד שפע אלקי מן המאציל למטה. לפיכך מגיע שפע אלקי זה רק כאשר המצוה

מקויימת בדיוק לפי המידות< והשיעורים שנקבעו מלמעלה, במתן תורה.

[גם עתה לו היה צדיק כיעקב אבינו, היה ביכולתו להוריד שפע אלקי באמצעות "מקלות", כשם שעשה יעקב אבינו, אבל זהו שפע משורש הנבראים

וירא - כ' מ"ח

- בלבד, בהתאם לדרגת עבודת הצדיק, ולא שפע אלקי מן המאציל עצמו].

דומה לכך ענין השיעורים של גיל החיוב במצוות: ילד קטן יכול להיות ברזדעת יותר מגדול בשנים רק לגבי שלמותו שלו, של הנברא5, אבל לגבי הענינים של מתן תורה - של השפע האלקי מהמאציל עצמו - יש מדה שנקבעה מלמעלה, שהם מתחילים רק מגיל י"ג שנים"". וכן בענין החינוך, ששלמות החינוך הוא מגיל שש שנים.

בס'פור - חידוש חשוב לגבי חינוך ילדים

מכך מובן גם בעניננו, שכיוון שאדמו"ר נ"ע היה באותה עת "בציר מבר שית", הרי שאין מתחשבים בגדלותו ובחכמתו בגיל זה, ולמרות הכל הוא היה עדיין בדרגה של "בציר מבר שית"'', שעדיין לא הגיע לשלמות החינוך.

הערות

  1. 1. לקו"ש (ח"ה ע' 421. ח"י ע' 71. לקמן ע' 314). וש"נ) - ה"ז רק רוב בנ"א, והמיעוט נגרר אחרי הרוב. וראה לקמן הערה 29.
  2. 5. ראה ס' הערכים-חב"ד ע' אבות ס"ג, וש"נ.
  3. 6. ראה ד"ה זכור תרס"ה (קה"ת תשי"ח) פ"ט. ועוד. לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 141. ח"ה ע' 327. וראה ס' הערכים שם ס"ד.
  4. 7. ח"א קסב, א. וראה תו"א כג, ג.
  5. 8. כידוע בענין המדידה דתורה ומצוות (ד"ה והוא כחתן תרנ"ז פ"ה ואילך. המשך תרס"ו ע' נב ואילך. ועוד).
  6. 9. להעיר מדעת החת"ס (שו"ת יו"ד סשי"ז) שגבי ב"נ השיעור של גדלות (גם עתה) תלוי בכ"א כפי שכלו ודעתו.
  7. 0. להעיר מספר השיחות תש"ה ע' 2.
  8. 1. בשו"ע יו"ד שם סעיף ח: ,מכניסים התינוקות .. בן חמש שנים שלימות" (ויבן שש" (שברמב"ם שם) ,היינו בן חמש שנכנס בשנת שש"" - ב"י שם ד"ה ומ"ש בפחות. כס"מ הל' ת"ת
  9. 9. *) מתאים למשנה בן ה' למקרא. ובתוד"ה בבציר ב"ב שם (הובא בב"י שם) מפרש - ע"פ כתובות שם ,כל המכניס את בנו פחות מבן שש כו' הא דבריא" - דבן ה' למקרא בבריא לגמרי (ובש"ך שם סק"ג משמע שמפרש כן דעת השו"ע).
  10. 10. אבל ברמב"ם וטור (ואדה"ז) לא חילקו בין בריא לבריא (ראה ב"ח שם). וראה לעיל הערה 15.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.