130

שהוא חסר דעת כל"כך שלא די שאין הוא מבין מעצמו, אלא הוא גם איננו מסוגל להיות מושפע מזולתו, שגם הוא יכול לדרוש בתוקף (בבכי, המוכיח, על איכפתיות בעלת עוצמה גדולה שהיא מעל ומעבר לגבולות אפשרויותיו הרגילות) שהקב"ה יתגלה אליו, כשם שנגלה לאברהם אבינו%

[הסיבה לכך שדרישה זו אפשרית היא מפני שאברהם אבינו הוא אחד משלושת האבות של כל אחד ואחד מבני ישראל בכל הדורות, ולכן קיימים אצל כל יהודי בירושה הענינים שהיו אצל האבות"],

אלא בעיקר לקטן, בן ארבע או בן חמש שנים כפשוטו, שגם אותו ניתן לחנך באופן כזה, שהוא ידרוש בכל תוקף, ועד כדי בכי, שהקב"ה יתגלה אליו כפי שהתגלה לאברהם אבינו.

ג. כיצד ניתן ללמוד מסיפור זה הוראה לגבי בל ילד

לכאורה אפשר לשאול: כיצד ניתן

וירא - כ' מ"ח

- להשוות בין הרבי נ"ע לבין כל ילד יהודי?

אצל הרבי נ"ע, בהיותו קדוש מבטן, נשיא בן נשיא, ניכרה כבר בקטנותו גדלותו לעתיד (כמאמר חז"ל%' "בוצין בוצין מקטפי' ידיע"), ומובן שכבר אז הוא היה ברדדעת יותר מאחרים, ואפילו מגדולים - וכיצד ניתן אפוא להסיק ממנו לגבי חינוך כל ילד יהודי, בעוד אשר "שיעור החינוך" הוא "בכל תינוק לפי חריפותו וידיעתו"11?

אמנם ברור, שתוכן הסיפור קשור לכל אחד ואחד, שהרי עצם העובדה שהוא סופר ברבים ואף הודפס מוכיחה, שאין זה ענין של הנשיא בלבד, שהוא "משכמו ומעלה גבוה מכל העם":', אלא ענין הקשור לכל אחד מן העם,

אבל בכל-זאת, די היה לומר, לכאורה, = שזוהי הוראה לגדולים בשנים, ואפילו לאלה שלא הגיעו לשלימות החינוך ברוחניות, ומדוע יש לומר שהסיפור מתאים גם לקטן בשנים, כפשוטו?

ד. יש שיעורים לגיל חינוך הדבר יובן ע"י העובדה, שלמרות

ש"שיעור החינוך... הוא בכל תינוק לפי חריפותו וידיעתו", כדלעיל, בכל-