127
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
המבול"), מסוגל'3 להכיר בכך שיש בעלדבית לבירה זו. לכן עסק אברהם אבינו בפרסום האלקות "בפה כל עובר ושב", ע"י הסברים רבים בעניני אלקות??.
אך בראותו שחלק מהם אינו מקבל את ההסברים, וזאת מפני שהחומריות אצלם היא גסה ועצומה כל כך, יותר מאשר אצל בן-נח רגיל (בדומה להבדל בין חם, שם ויפת), הוא היה נוהג כדי לשבור את החומריות הנוספת הזאת, להכניסם למצב של "לחץ", "עקתא"5 (-צרה) וכך הוא גרם לקליטת ההסברים** על ידם במידה מסויימת5, וכתוצאה מכך הם הכירו ואמרו "ברוך אדל עולם שאכלנו משלו".
וירא ג
אופן פרסום אלקות
ל"עוברים ושבים"
ההוראה מכך בפשטות היא: "מעשה אבות סימן לבנים" - יש לנהוג כאברהם אבינו ולפרסם אלקות
בעולם, כפי שהוא נהג, ואף אופן פעולתו הוא סימן לבנים"
אין להסתפק בקירוב יהודים הנמצאים בביתו, אלא צריך לצאת ל"רחוב" ולטפל שם ביהודים ה"עוברים ושבים" - ב"כל עוברים ושבים".
בפעילות זו יש להשתדל בכל דרך אפשרית, גם כאשר לשם כך צריך לתת ל"עוברים ושבים" מזון ומשקה*. יתרדעלזכן: אפילו כאשר הדרך להשפעה עליהם היא באמצעות לחץ (בדרך התורה, כמובן, שדרכיה דרכי נועם).
ואם יבוא הטוען ויטען: מהי התועלת בכך? האדם שלחצו עליו לברך, לקרוא קריאת שמע, להתפלל - עושה זאת ללא רצון, ללא חשק. האחר מניח תפילין בפעם הזאת, כדי ל"התפטר" מן הלחץ, אך אין לדעת מה יהיה מחר.
על כך מסופר לנו בתורה - מלשון הוראה - בסיפור הנ"ל, ובדרך של קלזוחומר: אם בימי אברהם, כאשר מדובר בבני נח, ולפני מתן תורה, הביאה דרך זו ל"הכרת אותי בבריותי",
על-אחת-כמה"וכמה לאחר מתן תורה, וכאשר מדובר על יהודי, שהוא
הערות
- 0. ראה בארוכה לעיל ע' 55 ואילך, וש"נ. ע' 0 95.
- 1. שהרי מחוייב באמונת ה' היפך דע"ז (ולכמה דיעות (ראה פת"ש יו"ד סקמ"ז סק"ב) מוזהר גם על השתוף - ראה סהמ"צ להצ"צ נט, ב ואילך. ד"ה מי כמוכה תרכ"ט - לאדמו"ר מהר"ש נ"ע).
- 2. ראה רמב"ם הל' ע"ז פ"א ה"ג. ד"ה ויטע אשל שם. וראה ד"ה כי חלק תרצ"ד (תשי"א) פ"ח. לך לך ה'ש"ת פ"ג. ובכ"מ.
- 3. לשון המדרש שם .מן דהוה חמי ההיא עקתא דהוה עיק לי' הוה אמר כו'".
- 5. ע"פ הנ"ל (בפנים) י"ל הכוונה (ברמז עכ"פ), שע"י דיבורו של אברהם ,דהוה עיק לי'" ראה ה,עקתא" שבו נמצא, היינו גסותו וחומריותו (היינו דוה שלא רצה לברך קודם הוא מפני תוקף החומריות שלו), וזה הביא ד.,הוה אמר ברוך א"ל עולם שאכלנו משלו".
- 4. להעיר מיפה תואר השלם שם ד"ה ומ"מ בסופו, שגם זה שאמר להם שישלמו (אם לא יברכו) ,הי" מכריחם בטענה" (שזה גופא היתה הסברה והוכחה שהם צריכים לברך), ע"ש.
- 5. להעיר מד"ה ויטע אשל שם ספ"ב שהיו חילוקי דרגות ד,הודו ושבחו וברכו".
- 6. להעיר משל"ה רפ, ב קרוב לסופו.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב לקו"ש חט"ו ע' 127
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.