122
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
4 לקוטי
וירא ג
א. דברי הגמרא והמדרש על 'ויקרא שם בשם ה..*
על הפסוק' "ויקרא שם בשם ה' א"ל עולם" נאמר בגמרא? "אל תיקרי ויקרא אלא ויקריא, מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב:. כיצד לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו אמר להם וכי משלי אכלתם משל אלקי עולם אכלתם, הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם".
במדרש* מוסיפים על כך, שאלה* אשר לא רצו לברך "למי שאמר והיה העולם" לאחר אכלם, דרש אברהם לשלם הון רב עבור מה שאכלו ושתו, מתוך נימוק, שהתשלום הוא כה גדול, מפני שבמדבר אין מצויים מאכלים וכו'. בשמעם על הסכום הגבוה שנדרש מהם, הם נכנעו ואמרו: "ברוך אדל עולם שאכלנו משלו".
בפשטות יוצא שבאומרם לאחר זאת
"ברוך אדל עולם...", הם עשו זאת בלית ברירה, כדי שלא ייאלצו לשלם', ולא מפני שהסכימו בלבבם לברך.
דבר זה תמוה: אלה אשר אברהם שכנעם לברך את ה' מרצונם הטוב, מובן שבכך הוא קיים את הענין של "הקריא... לשמו של הקב"ה...". אך מהי התועלת באמירת "ברוך אדל עולם... " באופן חד פעמי, אצל אברהם בלבד, ע"י אלה אשר אברהם הכריחם לברך? כיצד ייתכן לומר שבמעשה זה הוא פרסם את שמו של הקב"ה בעולם, בעוד אשר חסרה אצלם ההכרה בבורא עולם?
לגבי יהודים, ידוע פסק דינו של הרמב"ם?, שאפילו כאשר כופים יהודי לקיים מצוה (או "להתרחק מן העבירות"), נחשב הדבר "לרצונו", מפני ש"הוא רוצה להיות מישראל ורוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גרש לרצונו" כלומר, בעצם ובפנימיות נפשו רוצה היהודי לקיים את המצוות, ואי"רצונו בכך הוא ענין חיצוני בלבד, ולכן גורמת הכפיה לביטול ההתנגדות
הערות
- 1. פרשתנו כא, לג.
- 2. סוטה יוד, סע"א ואילך. הובא בפרש"י פרשתנו שם. וראה ב"ר ספנ"ד.
- 3. בב"ר פמ"ג, ז (עה"פ (לך יד, יט) קונה שמים וארץ) .הי" מקבל את העוברים ואת השבים כו' והוא אומר להם אמרו ברוך אדל עולם שאכלנו משלו". בב"ר ספל"ט עה"פ (לך יב, ח) שויקרא בשם ה'" - +מלמד שהקריא שמו של הקב"ה בפי כל ברי' ד"א כו'".
- 4. ב"ר פמ"ט, ד. הובא בתוס' שאנץ סוטה שם.
- 6. מלשון שהובא בתוס' שאנץ שם ,שלא רצו לברך ברצונם עד כו'" משמע שכן הי' אצל כולם.
- 6. בתוס' שאנץ שם: אז ברכו הקב"ה שלא ברצונם על מנת שלא יפרעו שום דבר. וראה לקמן בפנים.
- 7. ספ"ב דהל' גירושין.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.