118
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
וירא ג
א. מדוע קורא הזהר לבאר שחפר אברהם - "באר יצחק' בזהר הקדוש נאמר': "תלתא אינון דקיימו בסהדותא לאסהדא, ואלין אינון: באר דיצחק, גורל, ואבנא דשוי יהושע, וכו' (=שלושה דברים קיימים לעדות ואלו הם: בארו של יצחק, הגורל ואבנו של יהושע, וכו'). באר דיצחק מנלן, (=באר יצחק. מנין?) דכתיב (פרשתנו?) בעבור תהיה לי לעדה וגו'".
הדברים אינם מובנים, שהרי הפסוק "בעבור תהיה לי לעדה" נאמר על הבאר שחפר אברהם, ומדוע נקראת בזהר הקדוש "באר יצחק".
הרמ"ז מזכיר תמיהה זו ואומר: "זה ("בעבור תהיה לי לעדה") אברהם אמרו, אלא הבאר שחפר (אברהם) הוא באר יצחק"*.
אך הסבר זה עצמו דורש ביאור: כיצד ייתכן לומר על הבאר שחפר אברהם שהיא "באר יצחק"?
ב. תשובת ה"לקוטי לוי יצחק'"' על שאלה זו
אבי מורי בהערותיו על גליון הזהר כותבי בנושא זה: "יחס הבאר ליצחק אם שכתוב זה באברהם, הוא מפני שבאר דאברהם סתמו פלשתים אחרי מותו, ויצחק חפרו מחדש כמ"ש:: "וישב יצחק ויחפור כו' ויקרא להן שמות כשמות? אשר קרא להן אביו"?. ועיין מזה "בתורה אור" ריש פרשת תולדות עיין שם. לכן ייחסו ליצחק".
לכאורה, פירושו של אבי מורי הוא ההיפך מפירוש הרמ"ז: לפי פירוש הרמ"ז ה"באר שחפר (אברהם) הוא באר דיצחק". הכוונה היא שהבאר היא בעיקרה בארו של יצחק, אלא שחפירת הבאר היתה ע"י אברהם. לעומת זאת משתמע מפירושו של אבי מורי ז"ל ההיפך: בעיקרה זוהי "באר דאברהם", אך כיוון שיצחק חפרה בשנית, ייחס אותה הכתוב ליצחק.
מובן, שלפי פנימיות הענין של חפירת הבארות יש מקום והסבר לשני הפירושים. צריך להבין, אם כן, במה
הערות
- 1. שיחות 7
- 1. ח"ג רפד, ב. 0 בא, ל.
- 3. הובא בניצוצי אורות לזהר שם. 4 ובאוה"ח לזהר: יצחק ששם את הבאר לעדות בינו ובין אבימלך כו'.
- 65. נדפס בלקוטי לוי יצחק הערות לזהר שם (ע' תס).
- 6. תולדות כו, יח.
- 7. כ"ה בלקולוי"צ שם (מלא וא"ו). אבל בכתוב חסר וא"ו. ובתו"א ר"פ תולדות שמציין מדייק ומבאר החילוקים.
- 8. כפי' הרמב"ן תולדות שם, לב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.