110
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. פירוש רש"י על "ויאמרו אליו', והשאלות על כך
מן הפסוק' "ויאמרו אליו איה שרה אשתך..." מצטט רש"י את המילים "ויאמרו אליו" ומפרש: "נקוד על אי"ו שבאליו, ותניא? רבי שמעון בן אלעזר אומר כל מקום שהכתב רבה על הנקודה אתה דורש הכתב וכו' וכאן הנקודה רבה על הכתב אתה דורש הנקודה, שאף לשרה שאלו איו אברהם. למדנו' שישאל אדם באכסניא שלו לאיש על האשה ולאשה* על האיש" (ולאחר מכן
ממשיך רש"י "בבבא מציעא אומרים... ", כדלהלן ס"ב). אין מובן:
א) פירוש רש"י הוא, לכאורה, על המילה "אליו" בלבד ("נקוד על אי"ו שבאליו") - מדוע הוא מצטט גם את המילה "ויאמרו"?
ב) רש"י מציין את שם בעל המאמר
רק כאשר ציון השם תורם להבנת הענין - מה נוסף בהבנת הענין עֶלדידי
הציון שכלל זה ("כל מקום שהכתב...") נאמר עלדידי רבי שמעון בן אלעזר?
ג) הכלל "כל מקום..." דורש הסבר: לשם מה יש להרבות נקודות עד שיהיה "נקודה רבה על הכתב (ואז) אתה דורש הנקודה" - הרי "כל מקום שהכתב רבה על הנקודה אתה דורש הכתב", ואם כך, די לנקד את מעט האותיות שאינן נדרשות, ואז ידרשו את אותן האותיות הרבות, שהן כתב, בלתי מנוקדות5?
ובעניננו: כדי לרמוז שצריך לדרוש את האותית אי"ו, די היה בנקודה אחת על האות למ"ד, ואז היו דורשים את האותיות אי"ו מפני הכלל שכ"שהכתב רבה על הנקודה אתה דורש הכתב" - לשם מה יש צורך בניקוד על שלוש אותיות?
ד) בנוסף על הקשיים שבפירוש רש"י זה, יש כאן גם סתירה לפירוש רש"י מאוחר יותר: על המילים "ולא ידע בשכבה ובקומה"* אומר רש"י "ובקומה... נקוד, לומר שבקומה ידע". רואים מכך, שהניקוד בא כדי
הערות
- 1. שיחות
- 1. פרשתנו יח, ט.
- 2. ב"ר פמ"ח, טו.
- 3. מ"ש רש"י ,למדנו .. על האיש" - אינו מב"ר, כ"א מב"מ (פז, א): ,תני כו' לימדה תורה ד"א שישאל אדם באכסניא שלן", אלא שבב"מ לא נזכר ,לאשה על האיש" - ראה תוד"ה למה ב"מ שם. ובארוכה מפרשי רש"י (רא"ם, יריעות שלמה (מהרש"ל), דברי דוד ועוד) כאן.
- 4. ברא"ם כאן לא גריס תיבות אלו. אבל ראה חדא"ג מהרש"א ב"מ שם. ובארוכה מפרשי רש"י כאן.
- 5. כקושיית המפרשים (ובנמוק"י ב"מ שם: מקשין העולם). 66 פרשתנו יט, לג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.