100
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ה
א. ההבטתחות על אר> ישראל
בפרשת לך לך אמורה מספר פעמים הבטחת הקדוש-ברוך-הוא לאברהם לתת לו ולבניו את ארץ ישראל, כמפורט להלן:
בתחילת הפרשה' נאמר: "וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת". לאחר מכן, בלכתו ממצרים, כאשר לוט נפרד ממנו, אמר לו הקדוש-ברוך-הוא: "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם"?. "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה":. ובברית בין הבתרים - "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הואת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת"י, ובהמשך הפסוקים מפורטים כל "עשר האומות".
ההבדל הכללי בין הבטחות הקדושברוך-הוא הוא: שתי ההבטחות הראשונות ("לזרעך אתן את הארץ הזאת", "לך אתננה", בלשון עתיד) לא נאמרו בקשר לדיבור או לפעולה של אברהם, ואילו ההבטחה "לזרעך נתתי" (בלשון עבר*) נאמרה לאחר שהתהלך
אברהם לארכה ולרחבה של הארץ*, ונאמרה עלדידי הקדוש-ברוך-הוא כהמשך לאמירה הקודמת "לתת לך את הארץ הזאת לרשתה", וכתשובה לשאלת אברהם "במה אדע כי אירשנה"".
הגאון הרוגוצ'ובי* מסביר את הסיבה להבדלי הלשון, שבהבטחה השלישית אמר הקדוש-ברוך-הוא את הביטוי "לרשתה" (וגם אברהם שאל בלשון זו "במה... כי אירשנה"), ואילו הביטוי בפסוקים הקודמים הוא "לזרעך אתן...", "לך אתננה", שאלה הם שתי דרכים במסירת ארץ ישראל לבני ישראל עלדידי הקדוש-ברוך-הוא: "בגדר מתנה" ו"בגדר ירושה"*. וזהו ההבדל באופן כללי בין הכיבוש הראשון לכיבוש השני - הכיבוש הראשון הוא בגדר מתנה ("גדר נקודה, כל ארץ ישראל" "ומקצת לא כלום"), והכיבוש השני"' "הוי גדר ירושה (וגם מקצת)".
לפי זה מוסבר ההבדל הנ"ל בין שתי
הערות
- 1. שיחות 0
- 2. 1ב ז
- 0. יג, טו.
- 8. שם, יז.
- 4. טו, יח.
- 6. ראה ירושלמי (חלה פ"ב ה"א) הובא לקמן
- 7. בפנים +כבר נתתי". וראה ב"ר פמ"ד, כב. פרש"י שם.
- 66. וראה אוה"ח עה"פ.
- 7. טו, זדח.
- 8. צפע"נ עה"ת שם.
- 9. ירושלמי ב"ב פ"ח ה"ב: אם מתנה למה ירושה כו' אלא מאחר שנתנה להן לשום מתנה חזר ונתנה להן לשום ירושה.
- 0. כ"ה לשון הצפע"נ שם ("כבוש שני"). וראה לקמן בפנים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.