98

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

תורה נברא": התורה, גם כאשר ירדה למטה, היא תורתו של הקב"ה?* - בלתי מוגבלת, נעלית לחלוטין מן הבריאה'י, ולפיכך בכוחה לגרום לשינוי מוחלט בעולם, עד לכדי יצירת מציאות חדשה ממש'*.

אך כדי שבאמצעות "עמל תורה" יתעלה העולם לדרגה שהיא נעלית לגמרי מן הבריאה, מציאות חדשה, יש צורך תחילה בעבודה מושלמת ו"בירור" וזיכוך עניני העולם כשלעצמם.

לפיכך יש צורך תחילה ב"עמל מלאכה" - עיסוק בעניני העולם באופן הרצוי עלדפי התורה, שע"י כך מתקנים את העולם שיהיה בעל תוכן של קדושה, אך אין די בכך, כי הכוונה איננה להשאיר את העולם במצבו ובדרגתו, אלא יש צורך גם ב"עמל שיחה" - להעלות את העולם לדרגה אלקית הנעלית מן העולם, ככל שיכול אדם להגיע בכוחות עצמו באמצעות עבודת התפילה.

ולאחר ההכנה של "עמל מלאכה"

לך לךד שיחות -

ו"עמל שיחה"א, מגיעים ל"עמל תורה" שבכוחו ליצור חידוש בבריאה, וע"י כך מתבצעת כוונת הבריאה - לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, שהתחתונים נעשים מציאות חדשה ממש".

בכך מובן שרק קיומם של שלושת סוגי ה"עמל", ובסדר זה דווקא - "עמל מלאכה", "עמל שיחה", ו"עמל תורה" - מסביר את הענין של "אדם לעמל יולד": עלדידי עמל גורם האדם לחידוש במעשה בראשית, ונעשה "שותף לקב"ה במעשה בראשית" - דומה לבוראו - וזוהי תכלית הבריאה.

ט. שלושת סוגי העמל אצל אברהס

כשם שצויין לגבי עבודת האדם באופן כללי, שמטרת בריאתו היא לשנות את העולם באמצעות "עמל תורה", ולשם כך יש הכרח בהכנה של "עמל מלאכה", ו"עמל שיחה" - כך הוא גם לגבי ארץ ישראל, "ארצם" של היהודים:

ארץ ישראל ניתנה בתחילה לשבע האומות*, = כדי שישראל יכבשוה וישנוה, מארץ הגויים תיעשה ארץ

הערות

  1. 2. ראה ברכות כב, א.
  2. 3. ראה סד"ה אר"א שם (ועד"ז באוה"ת וישב וחיי שרה שם. ד"ה לא הביט שם), דתורה היא למעלה משמש הוי' דשייכה לעולמות.
  3. 4. וכדרז"ל (ירושלמי נדרים פ"ו סה"ח. ועוד) עה"פ לאדל גומר עלי.
  4. 5. להעיר מתו"ח (שם ספ"ז): ,זהו הנקרא עמל תורה שבא לתקן במע"ב כו'". ולהעיר ג"כ ד/,עמל תורה" הוא (לא לימוד התורה מצ"ע, כ"א) ,עמל פה" - ,לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" - עיין תניא רפל"ז. וראה גם חדא"ג מהרש"א דלעיל הערה 17.
  5. 6. ראה תו"ח שם (רפ"ט): ונמצא שעמל תורה מלובש בעמל שיחה דמע"ב לברר ולתקן כו'".
  6. 7. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 22 ואילך ובהערות שם.
  7. 8. פרש"י ר"פ בראשית.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.