91
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
66 לקוטי וכדי לפעול בעולם, אפילו באופן שפעל אברהם אבינו לפני מתן תורה, ועל-אחת-כמה-וכמה כהכנה המביאה לידי מתן תורה, צריך "ללכת" ולצאת מן המציאות העצמית - "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" - מרצונותיו, הרגליו (מדות) ושכלו, ואף מן הרצונות וכדומה של הקדושה".
ט. וק בפרשת לך לך השמחה מושלמת
לפי זה ניתן להסביר גם מדוע "השבוע השמח באמת הוא השבוע של פרשת לך לך", למרות שגם פרשת בראשית בכללותה היא שמחה, וכן סיום פרשת נח: שמחה פורצת גדריפ. ולכן: השמחה של פרשת בראשית, שהיא, כאמור בשיחה, על כך שהקב"ה ברא את העולם ואת הנבראים", אינה מושלמת.
כי למרות שבאמצעות התהוות העולם מאין ליש מתבטא הכח האלקי הפורץ גדרים ואינו מגודר בגבולות של "אין" ו"יש">, בכל זאת, כיון שקיומו של העולם9, כפי שהוא בפרשת
בראשית, היה מצד "למעלה" ולא מצד מהות העולם עצמוי% - הרי ממילא לא הורגש כ"כ הענין של פריצת הגדרים של "אין" ו"יש", ולפיכך,% אין שמחה מושלמת.
בדומה לכך לגבי סיום פרשת נח - לידת אברהם אבינו*, הראשון שעשה הכנה לביטול הגזירה בין עליונים לתחתונים (פריצת הגדרים) - שכיון, שאז ההכנה לא היתה עדיין בפועל, וכאמור לעיל שהתחילה רק לאחר "לך
הערות
- 0. ראה סד"ה לך לך תש"ה. לקו"ש ח"א [המתורגם] ע' 16. לקו"ש ח"כ ע' 305 ואילך.
- 1. ראה בארוכה שמח תשמח תרנ"ז ע' 49 ואילך. וראה לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 122, שמזה מובן שגם הדבר הגורם לשמחה הו"ע שלמעלה מהגבלה.
- 2. ראה קונט' ענינה של תורת החסידות סט"ו, שזהו אחד הטעמים על זה שההתהוות היא דוקא בכח העצמות.
- 3. ועד"ז הוא גם בנוגע לעבודת האדם,
- 5. שהעבודה אז הייתה (בעיקר) מצד ,למעלה", כנ"ל סעיף ה'.
- 4. ראה בארוכה לקו"ש חט"ו ס"ע 52 ואילך. ושם, שמטעם זה הי' יכול להיות הקס"ד ד"אמחה גו'" (בראשית ו, . משא"כ לאחרי המבול שבפרשת נח נעשה קיום העולם באופן ד"לא ישבותו" (נח ח, כב), עיי"ש בארוכה.
- 5. ומה שבהשיחה (שבהערה 1) מקשר ענין זה (שהשמחה דפ' בראשית אינה בשלימות) עם סוף הסדרה = יש לומר, לפי שזה גופא מה שקיום העולם דפ' בראשית הוא מצד ,למעלה" - בא בגילוי ע"י הענין ד,אמחה גו'" שבסוף הסדרה, כנ"ל בהערה הקודמת.
- 8. ועד"ז הוא גם בנוגע לעבודת האדם, דזה שהעבודה אז הייתה (בעיקר) רק מצד ,למעלה" (כנ"ל הערה 63) בא בגילוי ע"י הענין ד/,רבה רעת האדם" שבסוף הסדרה (ו, ה). כי הסדר בהמשכת האור מלמעלמ"ט (כשההמשכה היא רק מצד ,למעלה") הוא, שכל מה שהאור נמשך למטה יותר הוא מתמעט, ועד שנפסק לגמרי.
- 6. שגם ע"י לידתו (גם לפני העבודה) נפעל בעולם, ועד שחודש אייר נקרא ,זי" לפי ,שנולדו בו זיותני עולם" (ר"ה יא, א). אלא שענין זה (שנפעל לפני ב"א תורה) - הוא רק הכשרת העולם (שיוכל להיות בו אח"כ העבודה דב"א תורה), ולכן שייך זה לזיכוך המטה דפ' נח. ורק שבזיכוך המטה גופא הוא הגמר והסיום (שלימות הזיכוך), הסוף דפ' נח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.