90

שהעמיד עצמו בסכנה* כדי להתפלל אפילו עבור אנשי סדום,

אבל תפילתו היתה שינצלו רק בזכות הצדיקים הנמצאים שם, ה"מזככים" את מקום הימצאם, וכאשר נודע לו שאין שם עשרה צדיקים, ולפיכך "לאו הוא אתר דקיימא בתשובה"', הוא לא ביקש עוד למענם.

הדרך הרביעית היא, שאהבתו ליהודי אחר היא "כמוך", אהבה עצמית ומהותית הנעלית מכל חישוב5, ולכן הוא מתמסר אליו גם כאשר לפי ההגיון אין הוא מוצא בו מעלות כלל* - אין הוא עושה זאת רק מפני החישוב של "כולי האי ואולי יוכל לקרבן לתורה ועבודת ה'"5, כי אם מפני אהבתו העצמית אליו*,

בדומה לחיבור שנוצר בזמן מתן תורה בין עליונים לבין תחתונים, שהחיבור הוא עם התחתונים כפי שהם מצד עצמם, בדרגתם הנחותה.

לך לךְג שיחות 7

ובדומה לכך היתה דרכו של משה רבנו [אשר באמצעותו ניתנה התורה, והיא נקראת על שמו"], הוא עמד להתפלל אפילו למען עושי העגל, באופן של "ואם אין מחני נא..."ל, ו"לא זז מתמן עד דאמר ליה סלחתי כדבריך"*.

ח. כדי להב'א לחיבור עליונים ותחתונים יש צורך ב'"לך לך'

לפי כל האמור לעיל יובן מדוע החלה ההכנה של אברהם אבינו לחיבור העליונים והתחתונים, לאחר הענין של "לך לך":

כאשר היהודי פועל להפיכת העולם לדירה לה' יתברך בעיקר מצד מציאותו שלו, כדי למלא את תפקידו וכדומה, פגומה השפעתו על העולם,

בדומה לאדם המוכיח את רעהו רק כדי לקיים את הציווי "הוכח תוכיח את עמיתך", שאף אם הוא עושה זאת "מאה פעמים"* אין זה משפיע על רעהו כל כך, כתוכחה הבאה למען טובת הזולת?ל.