83

שיחה ג

א. האמרה על פרשת בראשית, נח ולך-לך

ידועה אמרתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר! בשם אביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לגבי פרשת לך לך, והיא (בתרגום חפשי): "פרשת בראשית היא פרשה שמחה, הקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם ואת הנבראים... סיום הפרשה אינו נעים כל כך, אך בכל זאת הפרשה באופן כללי היא שמחה... בפרשת נח מסופר על המבול, זהו שבוע עגום, אך סוף השבוע שמח יותר, מסופר על הולדת אברהם אבינו. השבוע השמח באמת הוא השבוע של פרשת לך לך, שבכל ימי השבוע חיים עם אברהם אבינו...".

מדברי הרבי, שרק בפרשת לך לך זהו "השבוע השמח באמת" מובן, שאף בסוף השבוע של פרשת נח, כאשר מסופר על לידת אברהם, עדיין אין זו השמחה האמיתית, כבשבוע של לך לך.

שהרי כל הענינים שבאותה פרשה קשורים זה לזה, ולכן, אם הפרשה כולה אינה שמחה, פגומה גם השמחה של סוף הפרשה.

וכך גם לגבי פרשת בראשית, אשר באופן כללי היא "פרשה שמחה", אך

כיון שסופה "אינו נעים כל כך", אין שמחה אמיתית גם בפרשה כולה.

יש להבין: כיון שפרשת בראשית בכללותה היא "פרשה שמחה" ופרשת נח בכללותה היא "שבוע עגום", צריך היה, לכאורה, לחלק את הפרשות באופן, שהסיום הלא"נעים של פרשת בראשית יהיה התחלת פרשת נח, והסוף השמח של פרשת נח יהיה התחלת פרשת לך-לך?

ב. בראשית - "עליונים', נח - 'תחתונים', לך לך - איחוד ביניהם

ההסבר לכך באופן כללי הוא:

ידוע שבזמן אברהם אבינו (שהוא מעלתה של פרשת לך לך) התחילה תקופה של "שני אלפים תורה":, והוא היה הראשון (באבות) שהחל: את ההכנה למתן תורה":.

וכיון שמתן תורה הביא לחיבור בין עליונים לתחתונים+, סביר, שגם מעלתה של פרשת לך לך, העוסקת כולה באברהם אבינו, עלדפני שתי הפרשות הקודמות, היא בכך, שתוכנה