78

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6 לקוטי

נעלה מן העולם - ולכן איננו בגלוי כל

לפני מתן-תורה היתה גזירה ש"עליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים"\,

כלומר, שדרגת האלקות הגבוהה ביותר מן העולם לא תרד ל"תחתונים". לאחר מ"ת "בטל את הגזירה הראשונה ואמר: התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים", כך שנבראים תחתונים יכולים להתאחד עם אלקות שלמעלה מן העולם.

במעמד מתן תורה היה גילוי ממעלה למטה. ה"מטה" לא היה כלי לגילוי אורש, ולכן לא ירד האור לתוכו באופן גלןי:

גילוי האור האלוקי במ"ת היה רק זמניי? אח"כ נפסק. "במשוך היובל המה יעלו בהר"?.

יכולתו של היהודי להוות כלי לגילוי האור של מ"ת, הגבוה מן העולם, היא עלדידי עבודתו?, שעל ידה מתבצע גילוי ואיחוד נצחי.

הי עבודת אברהם היא הוראה נצתחית

כך מובן כיצד משמשת עבודת אברהם (והאבות בכלל) בקיום תומ"צ חלק מן התורה, הוראה נצחית לכל יהודי בכל זמן: כדי שהגילוי שבא עלדידי מתן תורה יתאחד עם היהודי הלומד תורה ומקיים מצוות לאחר מ"ת, צריכה להיות תחילה עבודה כעבודת האבות, שהיתה עבודה מצד עצמם.

כשם שבהכנה הכללית למ"ת היתה צריכה להיות תחילה שלימות בעבודה ובהתבטלות של נבראים מצד עצמם, שדרכה האיר אור בהתאם לדרגת הנברא (על-ידי עבודת האבות%? ורק אח"כ ירד לעולם שפע ואור שלמעלה מן העולם?.

כך גם בעבודה הפרטית של בנ"י, כדי שהאור שלמעלה מהבריאה (המשפיע ממעלה למטה, כנ"ל) יתגלה ויתאחד עם היהודי הלומד תורה ומקיים מצוות, הוא צריך תחילה להגיע

הערות

  1. 1. שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
  2. 2. לקו"ת ראה כח, ב. ד"ה וירד תרמ"ג בסופו. ד"ה זכור הנ"ל. ד"ה אריב"ל תרח"ץ פ"ח. המשך תרס"ז ע' שנג. המשך תער"ב ח"ב ע' תתקל ואילך.
  3. 3. ראה תניא פל"ו.
  4. 4. אף שבתחלה כל הנוגע בהר מות יומת (יתרו יט, יבדיג) מצד ,וירד ה' על הר סיני" (יתרו שם, כ).
  5. 5. ראה ד"ה וירד שם: .והמכוון בזה כדי שיהי' ביטול היש לאין שיהי' העבודה, דבמ"ת נמשך מחמת עצמו שלא באתערותא דלתתא".
  6. 6. שיחות
  7. 6. אי"ז סתירה להמבואר בד"ה וכל העם תרע"ח וד"ה לריח שמניך תש"ו פ"ז, שירידת נשמות האבות לעוה"ז הי' בשביל להמשיך גילוי אלקות בעולם ולא בשביל לתקן העולמות, והצורך בגילוי זה בכדי שלאחרי זה יהי' אפשר להיות התיקון ע"י כו' ובדוגמא שתחלה הי' האור שלגלות עצמותו ואח"כ הוא הגילוי להאיר את העולמות כו' - כי י"ל שזהו בנוגע להגילוי בעולם, היינו ביחס להגילוי בדברים גשמיים, שעבודת האבות לא פעלה בהם, משא"כ בנוגע להגילוי בהאבות עצמם.
  8. 7. ראה עד"ז לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 159 ואילך ע"ד ההקדמה דקיום ז' מצות ב"נ למ"ת. וראה לקמן ע' 103 ואילך.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר ה'תשי"ג. לקו"ש חט"ו ע' 78
  2. תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג לקו"ש חט"ו ע' 78

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.