73

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

דברים שבזזו כשלל, כך גם במלחמה נגד הרע שבעולם יש שני סוגים של רע?, וכתוצאה מכך יש שני אופנים ל"טיפול": בהם**:

א) דברים שהם רעים לחלוטין, שאין בהם שום טוב. דברים כאלה צריך לאבד ולהשמיד, בדומה לכלל של "שבירתן זוהי טהרתן"5.

כפי שמוסבר בלקוטי-תורה* בענין שריפת הפרה, ש"פרה" רומזת למעשים רעים שהם "באמת רע גמור מצד עצמם". לכן שורפים את הפרה, כי "אין לה תקנה אלא ביטולה והעברתה מן העולם". נשאר רק האפר המראה על "כח המתאווה", שאיננו "רע מצד עצם עצמותו".

ב) דברים אשר למרות שבגלוי אין הטוב שבהם נראה, יש בהם בכל זאת ניצוץ טוב, ומשום כך אין לאבדם, אלא "לטפל" בהם עד אשר "יקיימו" אותם, עלדידי שיהפכו אותם מרע לטוב, עד למצב הדומה ללשון חז"ל?:

"מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו בהיתר".

זהו ההבדל בין שתי הקבוצות של "עשרה דורות": הרע של עשרת הדורות שמאדם ועד נח היה רע מוחלט, שמאבד את העולם. לפיכך הכחיד אותם הקב"ה לגמרי מן העולם, "הביא עליהם את מי המבול".

שונים מכך עשרת הדורות שמנח ועד אברהם. אמנם גם הם היו מכעיסין ובאין", אך הרע שבהם היה מסוג שניתן להפכו לטוב. לכן, כאשר בא אברהם אבינו, ובכח עבודתו "קיים" את העולם, תיקן והשלים את כל עשרת הדורות - הוא קבל "שכר כולם".

ו עשרה דורות - מספר מושלם

הטעם לכך שהקדוש-ברוך-הוא מאריך אפו עד לעשרה דורות הוא כדלהלן:

כבר דובר פעמים רבות* על כך, ש"עשר" הוא מספר מושלם שכולל בתוכו את כל השלמויות 5. בדיוק כמו שהדבר כך בצד הקדושה, כך הוא גם בצד של היפך הקדושה. השלמות המלאה של הרע בנויה על המספר עשר, של עשר בחינות?י.

הערות

  1. 2. בארוכה - תניא פ"ו ואילך.
  2. 3. כמש"נ: (מ)כל מלאכתו אשר ברא אלקים (צריך) לעשות (לתקן) - ב"ר פי"א, ו. ובפרש"י שם.
  3. 4. ע"ד ב' הפירושים (ספרא בחוקותי כו, 01 ב,והשבתי חי' רעה מן הארץ": א) מעבירם מן העולם, ב) משביתן שלא יזיקו. וראה יהל אור (ובמילואים) לתהלים צב, א. ולהעיר מצפע"נ - להרגצובי - בחוקותי שם.
  4. 5. כלים רפ"ב (משא"כ בהאופן דב"ק (נד, א) ששבירתן זהו מיתתן).
  5. 6. חקת נט, ג ואילך.
  6. 7. מנחות מד, א.
  7. 7. לך לך א שיחות פד
  8. 8. ראה לקו"ש חי"ג ע' 282 ס"ג ובנסמן שם - לענין עשרה מישראל.
  9. 9. ראב"ע לשמות ג, טו. פרדס ש"ב.
  10. 0. ראה תניא רפ"ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.