70
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
16 לקוטי
לך לך
א. השאלות המתעוררות על המשנה "עשרה דורות... וקבל שכר כולם"
נאמר במשנה': "עשרה דורות מנח ועד אברהם להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם אבינו וקבל שכר כולם".
יש להבין: אם עשרת הדורות היו "מכעיסין ובאין", ככתוב במשנה עצמה, מהו השכר המגיע להם, שאותו קבל אברהם?
יתרדעל-כן: לפני כן נאמר במשנה "עשרה דורות מאדם ועד נח להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול" - ללא התוספות של "קבל שכר כולם". דבר זה מובן, שהרי בגלל שהיו מכעיסין ובאין", לא קבלו שום שכר.
לפי זה קשה עוד יותר, מדוע על "עשרה דורות מנח ועד אברהם", שגם הם. היו "מכעיסין ובאין", אומרת המשנה ש"קבל שכר כולם"?
יש המפרשים? המתרצים, שלכל אדם יש מלכתחילה חלק בגן עדן:, אך
אם הוא "נתחייב" ומקבל את "חלקו בגיהנם", בא אחר, ש"זכה", ו"ונוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן"*.
אך לפי זה מתעורר קושי על החלק הראשון "עשרה דורות מאדם ועד נח....": הרי הם היו "מכעיסין ובאין", ונח היה "צדיק... בדורותיו"+, והוא היה צריך, אם כך, לקבל את "חלקו וחלק חבירו (של עשרת הדורות) בגןעדן"?
ב. ההסבר לשאלות הנ"ל והקושי עליו
יש מפרשים* המסבירים זאת כך: כיוון שנח לא התפלל על אנשי דורו", ולא התמסר לקרב את אנשי דורו לקב"ה ולהשפיע עליהם להתנהג כראוי?, לכן הוא לא "זכה" דיו כדי לקבל "שכר כולם".
לעומת זאת אברהם, שפרסם את
הערות
- 1. אבות פ"ה מ"ב.
- 2. ראה רבינו יונה, רע"ב. ופירש"י לאבות שם. 3 חגיגה טו, א.
- 4. ר"פ נח.
- 6. ראה מחזור ויטרי כאן. לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 10 ואילך. וראה רש"י ור"י (ועוד) כאן: נח כו' לא הי' צדיק כ"כ כו'.
- 6. זח"א סז, ב. קו, א. רנד, ב. ח"ג טו, א.
- 7. ואף שנח הי ,אומר להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם אולי ישובו" (פרש"י נח ו, יד - ע"פ תנחומא ה), ובסנהדרין (קח, א"ב): מלמד שהי' נח הצדיק מוכיח אותם כו' - מ"מ: נח לא התעסק עם אנשי דורו כו', ורק כשבאו אליו ושאלו ע"ד בנין התיבה כו' אז הוכיח אותם (ראה לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 27. לעיל ע' 44, לקמן 96).
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 286 לקו"ש חט"ו ע' 70
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב לקו"ש חט"ו ע' 70
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.