64

0ך לקוטי

חזר תרח בתשובה זמן רב לפני מותו*.

לכן מוכרח רש"י להסביר ש"חרון האף" של הקדוש-ברוך-הוא, הרמוז בפסוק זה, אינו בקשר לתרח, אלא בעולם בכללי.

שהוא ע"ד פרש"י לפני זה (י, יא) במן הארץ ההיא יצא גו'.

6) ראה פרש"י לך שם שבזמן ברית בין הבתרים (כבר) עשה תרח תשובה (ולא שנתבשר אברם עד"ז כבישמעאל שם)* והברית הי' בהיות תרח בן קמ שנים (רש"י בא יב, מ).

ומה שפירש"י בד"ה ,וימת תרח בחרן" - ,שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא קיים אברהם כבוד אביו .. שהרשעים אף בחייהם קרויים מתים כו'", היינו שאז הי" רשע** - והרי לפי פרש"י הנ"ל כבר עשה תשובה לפנ"ז, כשהי' אברהם בן שבעים שנה; ולאידך: ע"פ פרש"י שתרח עשה תשובה למה נצטווה אברהם ,לך לך גו' מבית אביך"?

וי"ל בהקדים התמי': כיון שתרח עשה תשובה: 1) למה נתעכב (תרח) בחרן? 2) למה לא נזרק (ע"י נמרוד) לכבשן כמו הרן? ועכצ"ל - שהי' תשובתו בחשאי [ועד"ז בנוגע לאשור וכו' (ראה הערה הקודמת)].

ועפ"ז גם יומתק ל' רש"י ,שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו וכו'".

ויש להאריך בכהנ"ל. וראה לקו"ש ח"ה ע' 307 ואילך בכ"ז באו"א.

7 בפרט להגירסא (ראה לעיל הערה 3) ,חרון כו' בעולם".

אבל גם אם לא גרסינן תיבת ,בעולם" - צ"ל

נת ה

אך אז מתעוררת השאלה: מהו הקשר בין "חרון האף" בעולם לבין הפסוק "וימת תרח בחרן" - חרון האף אינו קשור במיוחד לתרח, ובמיוחד כאשר הוא חזר בתשובה לפני מותו?

על כך אומר רש"י "עד אברם...": זה קשור ל"אברם" - לפסוק המופיע מיד לאחר הנו"ן ההפוכה - "ויאמר ה' אל אברם לך לך". כלומר, על ידי הנו"ן ההפוכה במילה "בחרן" רומזת התורה לכך, שעד אברם היה חרון אף של מקום, אך אברם התחיל להאיר% את העולם באלקות, כנאמר? "ויקרא שם בשם הוי' א"ל עולם", ואז הוסר חרון האף מן העולם.

ג. נו"[ סופית - הפרדה והפסקת החרון

אך עדיין יש להבין: אמנם, מיד לאחר המילה "בחרן" מופיע הפסוק "ויאמר ה' אל אברם..." - אך בכל זאת קשה להסביר שהנו"ן ההפוכה של "בחרן" מוסבת לפסוק הבאטו?

וההסבר לכך הוא: נו"ן פשוטה היא

שכוונת רש"י היא שה,חרון אף של מקום" לא הי' על תרח, כ"א על הדור בכללותו, כיון שלא העתיק רש"י בתחילת הדיבור תיבת .תרח" (רק .בחרן").

8 שמו"ר פט"ו, כו. וראה ב"ר פ"ב, ג.

9 וידא כא, לג. וראה ג"כ פרש"י יב, ה. ולהעיר מבפרשתנו יא, כט: שכתת את צלמיו.