60
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי כלימוד חכמת התכונה וכדומה, ומדוע יגרום שכל זה להרגשת ישות וגסות?
ההסבר לכך הוא: יכולתו של השכל להתעלות מעל עצמו נובעת מאיהתחשבות האדם בעצמו ובנטיותיו האישיות, הוא מתבטל, ולפיכך השכל שבנפש השכלית, העוסק בעניני עולם שהם ישות עצמית?, נעשית אף בו הרגשת ישות ומציאות, שאיננה מאפשרת להגיע להתעלות הראויה.
אמנם גם הנפש השכלית של היהודי עוסקת בעניני העולם, אך בכל זאת יש לה עידון רוחני מסויים, לא מצד עצמה, אלא מפני שליהודי יש נפש אלקית, הנעלית מן העולם, שהיא מביאה גם את הנפש השכלית שלו לידי התבטלות. לכן יש בנפש השכלית של היהודי שתי תכונות: למרות שזהו שכל אנושי בטבעו, יש בו משהו מן העידון האלקי.
ה. הסבר זה רמוז במשנה
בכך ניתן להסביר, שהפירוש על המשנה שהובא לעיל5 מדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר, שב"חביב אדם שנברא בצלם" הכוונה היא לנפש השכלית של המין האנושי בכלל, ו"בחיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם" הכוונה היא לנפש השכלית של ישראל, רמוז במשנה עצמה:
"חביב אדם שנברא בצלם" חביבות האדם מתבטאת בעצם העובדה ש"נברא בצלם"; "חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם" - כלומר - יש לו גם
חיבה נעלית יותר, חיבה עצמית5 שבגללה בראוהו בצלם אלקים: "נברא בצלם" זוהי תוצאה של החיבה היתירה.
זהו ההבדל בין "צלם" של בני נח לבין "צלם" של יהודי:
חביבותם של בני נח נובעת מן הנפש השכלית - הצלם - שבו, ואילו חביבות ישראל הקשורה ל"צלם" אינה בגלל ה"צלם" אלא להיפך החביבות היא שהביאה לכך שניתן להם הצלם: מפני שהוא יהודי - חיבה יתירה נודעת לו, שנברא בצלם - לפיכך הוא נברא בצלם, ניתנה לו הנפש השכלית. ודוקא אז מושלם גם השכל של הנפש השכלית, ויש לו התכונה של "רוח... האדם העולה היא למעלה".
ב'אור דברי הרמב"ם
זהו ההסבר לפסק הרמב"ם, שיהודי צריך לכוף את "כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח":
כדי שעבודת בן-נח בקיום המצוות תהיה כראוי, אי אפשר להסתמך על "הכרע הדעת" שלו, כי הנפש השכלית שלו עלולה להביאו לידי גסות, אלא צריך לקשר זאת ליהודי. כאשר הדבר
הערות
- 3. במפרשים פירשו, שהחיבה יתרה היא בזה ש"נודעת לו" - שהקב"ה גילה ופירסם לו מעלתו וחיבתו כו', ע"ש. אבל ע"פ זה צע"ק כפל הלשון, דהול"ל ,חיבה יתרה נודעת לאדם שנברא בצלם" (ועד"ז בבבא הב' והג'), שזה כולל ב' עניני החיבה (עצם המעלה, ושזה באופן ד"נודעת לו").
- 4. ראה גם תוי"ט כאן, דלשון המשנה ,,נברא בצלם" - בהשמטת תיבת ,אלק ם" - הוא ,לפי שהם חסרים באמת מידיעת אלקים", ע"ש באורך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.