54

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

נקודה זו גורמת לשני הקצוות הללו: מצד אחד, נעשה העולם עצמו ראוי לכך שהקדוש-ברוך-הוא, שהוא "לא שניתי"*, יקיים אותו, ולכן קיומו הוא באופן של "לא ישבותו". מצד שני, עצם העובדה שלאחר המבול מקיים הקדוש-ברוך-הוא את העולם מצדו של העולם, גורמת לקיומו ה"חלש", באופן של "הלכו ימותם הלוך וחסור", בהתאם למגבלות הנבראים, ולא כפי שהיה לפני המבול, כשקיום העולם היה אך ורק מפני חסדו של הקדוש-ברוך-הוא שאז "היו ימיהם באורך", כנאמר ב"תקוני זהר"*, שאריכות הימים נבעה מ"המשכה" והשפעה אלקית מסוג של "ארך אפים" (אריך אנפין).

איחוד שני המצבים, בלידת יצחק

שתי תקופות אלו - התקופה שלפני המבול, כשהעולם היה קים "מלמעלה", והתקופה שלאחריו, כשהעולם היה קיים "מלמטה" - היו הכנה לתקופה שלישית של "שני אלפים תורה", שבה התחיל, כהכנה

נחג שיחות 59>

למתן תורה, האיחוד בין "עליונים" ו"תחתונים".

זהו ההסבר לכך שאברהם ושרה ילדו את יצחק דוקא לעת זקנתם (אברהם - בן מאה שנה, ושרה - בת תשעים שנה), כי בכך התבטא האיחוד של שתי התקופות הללו. למרות ש"בימי אברהם נתמעטו השנים"*, אף יותר מאשר בעשרה דורות שמנח ועד אברהם%, מפני שההשפעה האלקית לעולם לא נבעה אז מדרגת "ארך אפים הנעלית מהעולם, אלא מדרגה שהיא ביחס לדרגת העולמות ", אף"על-פי כן הם ילדו את יצחק בעת זקנתם, כפי שהיה כרגיל לפני המבול,

האיחוד של שתי התקופות ושני המצבים בעולם, של "עלונים" ו"תחתונים", התבטא בגלוי בלידת יצחק, הראשון שנולד כיהודי, שבניו קבלו את התורה, שעל-ידי כך התבצע בפועל האיחוד ביץ "עליונים ל"תחתונים".

יא. ישראל - גילוי החיבור בין עליונים לתחתונים כדי שישראל יוכלו לחבר את העולם - "תחתונים" - עם הדרגה האלקית הנעלית מהעולם - "עליונים", נברא העולם מלכתחילה באופן שיש בו ענין של שביתה ממלאכת הבריאה.

הערות

  1. 1. א) ד(כל) הכ"ו דורות קודם מ"ת ניזונו בחסדו של הקב"ה - כי בזה גופא כו"כ דרגות וראה הנסמן לקמן הערה 47.
  2. 3. מלאכי ג, ו. ולהעיר מהמבואר (תו"א עב, ג) בענין מלכות דוד ש,נלקחה מבחי' כי לא אדם [ובאוה"ת וירא (כרך ד') תשסד, ב: שאין בזה שינוים אני הוי' לא שניתי] .. לפי שבח" דוד היא בחי' מלכות ונעוץ תחלתן בסופן".
  3. 4. ת"ע בסופו.
  4. 5. פרש"י לך יז, יז.
  5. 6. ראה בהנסמן לעיל הערה 23. 7 ראה לקמן ע' 73 והערה 25 שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.