44
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי המתערב בחוקי העולם, המכריע נלמדים לימודי אמונות ע"זל' וכו',
וברובם ככולם אינם קיימים גדרי בושה וצניעות, ולועגים לכל המתחשב בגדרים אלה, ולהיפך: כל הפרוץ יותר - נעלה יותר.
ומפורסם המצב האיום השורר בקמפוסים, בפנימיות, במקומות הטיול וכו', ואין להאריך בדבר מבהיל בכלל, ובמיוחד במידה איומה כ"כ.
מפורסמת הטענה שהוא (או היא) לא ינזק אלא יעמוד בנסיון - ומפורסמת גם התשובה, שאפילו צדיק גמור מבקש מהקב"ה בתחילת היום האחרון של שנת ה1207 לחי עוד לפני התפילה: "אל תביאנו לידי נסיון"*. וניתן להאריך בכך אך אין כאן מקומו.
ובחלקם כפירה,
ד. ניצול החכמות בעבודת ה' קשור בהכנה למש*ח
כיוון שבזוהר קשורה התפתחות חכמות העולם בהכנה ל"אעלא בשביעאה", מובן שתועלתן בעבודת ה' מתבטאת בענין שהוא הכנה לימות המשיח. ונשאלת השאלה: כיצד?
הייעודי? "ונגלה כבוד ה' וראו כל
נח ג
בשר יחדיו כי פי ה' דבר" הוא מן הענינים = העיקריים שיהיו בימות המשיח. גילוי האלקות לא יהיה רק באופן של "מלאה הארץ דעה את ה'". אלא גם "וראו כל בשר כי פי ה' דבר".
לא תהיה ראיה רק ב"עין השכל הרוחני" אלא (כפי שמבאר אדמו"ר האמצעי"?) גם "ראיה גשמית בעין הגשמית", ולא רק "עין גשמית" אלא הבשר הגשמי עצמו יראה "כי פי ה' דבר" כפי הנלמד מן הנאמר בפסוק: "וראו כל בשר" ולא ו"ראו כל עיני בשר" (כמו "ותחזינה עינינו")\?.
הקשר בין התפתחות חכמות העולם לבין הכנה לימות המשיח שייך לענין זה: ניצול חכמות העולם לעבודת ה' או לתורתו. מועיל בהכנה ל"מעין" של "וראו כל בשר" - ראיה גשמית וממשית בעניני עבודת ה'.
ה התפתחות בתכמות העולם ממחישה את ענין "עין רואה ואוזן שומעת"
דוגמא לדבר: אחד מכוחות הטבע שהתגלה והתפתח בשנים האחרונות (אם כי היה קיים מששת ימי בראשית בכל תקפו, אך לבני אדם לא היה ידוע על כך) הוא האפשרות לשמיעה מיידית של קול ממקום מסויים למקום אחר
הערות
- 9. ראה רמב"ם פ"ב דהל' ע"ז, ה"ב: צוונו הקב"ה שלא לקרות כו' ולא נהרהר כו' שלא תשאל ע"ד עבודתה כו' (עיי"ש ובה"ג).
- 19. בברכות השחר (ברכות ס, ב). וראה סנהדרין קז, א.
- 0. ישעי' מ, ה.
- 4. שיחות
- 20. שער האמונה פכ"ה ואילך. וראה תניא פל"ו.
- 1. נוסח התפלה. וראה ישעי' נב, ח (הובא בתניא שם. שער האמונה רפכ"ו): כי עין בעין יראו גו'. ועוד.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשכ"ח לקו"ש חט"ו ע' 44
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג לקו"ש חט"ו ע' 44
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.