37
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שב"עשה לך תיבת..." הכוונה היא ל"הטריחו..." - שנח צריך לבנות את התיבה בעצמו? במיוחד כאשר קשה לתאר כיצד יכול אדם אחד לבנות תיבה של שלוש מאות אמה וכו'.
לכאורה, קשה לקבל את האמור לעיל, שזה מפני הביטוי "עשה לך", כיוון שמוצאים במספר מקומות שלביטוי זה ישנן משמעויות אחרות לפי פשוטו של מקרא: "לך, בשבילך"5 "לך, משלך"%.
יש לומר, שההכרח לפירוש רש"י הוא מסדר הפסוקים והמשכם?: הציווי על עשיית התיבה כתוב מיד לאחר הסיפור על הפעולה ועל דור המבול "קץ כל בשר בא לפני... והנני משחיתם את הארץ"5 ולפני הפסוק "ואני הנני מביא את המבול מים...". < שם מפורט באיזה אופן תתבצע ההשחתה. מכך מסיק רש"י שהציווי "עשה לך תיבת..." איננו רק לשם מציאותה של התיבה, בשביל התוצאה, כדי שתהיה לו תיבה שיוכל להנצל באמצעותה מ"מבול מים", אלא שעצם פעולת הבניה היא מצוה בפני עצמה, התראה לדור המבול.
נח א
.3 פירושו של רש"י על הש"ס שונה מפירושו
על התורה
דובר כבר מספר פעמים, שדרכו של רש"י בפירושו על התורה איננה בדיוק כבפירושו על הש"ס. אמנם בשניהם הוא מפרש את "פשוטו"'', אך בכל זאת אינו זהה ה"פשוטו" של הש"ס - לימוד ההלכה וכו', ל"פשוטו" של מקרא - לימוד פשט הפסוקים. אלה הן שתי דרכי לימוד שונות. לפיכך אין להקשות על סתירה בין פירוש רש"י על התורה לבין פירושו על הש"ס.
דבר זה מודגש בעניננו: במסכת סוכה" אומר רש"י, ששם בנה את התיבה ביחד עם נח, ומפירוש זה מדייק הרוגוטשובי** ואומר שההכרח לכך הוא "דהמצוה הוה המציאות לא הבנין" - ההיפך מן המשתמע מפירוש רש"י על התורה (כדלעיל בסעיף ד').
ההסבר לכך הוא: לפי פשוטו של מקרא אין רמז בפסוקים לכך ששם עזר לנח. להיפך: מן הפסוק* "ויעש נח ככל אשר צוה אותו אלקים כן עשה" נראה, כפי שאומר רש"י בפירושו על התורה, שנח בנה את התיבה בעצמו.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.