32

בכך מובן מאמר חז"ל? "לשון תליתאי קטיל תליתאי", שלשון הרע גורם רעה לכל השלושה המעורבים: לא רק למספר ולשומע, אלא גם למי שמדברים עליו5. והרי, לכאורה, ניתן לשאול: השנים - המספר לשון הרע והשומע - עברו על איסור, אך במה אשם השלישי, מדוע עליו לסבול?

ההסבר לכך הוא: הדיבור מוציא דברים מן ההעלם אל הגילוי, ולכן כל עוד אין מדברים על רעותיו של האדם, גם אם זוהי אמת, הרי זה בגדר "העלם", והקדוש-ברוך-הוא מאריך אף ומחכה עד שישוב בתשובה. אך כאשר מדברים על כך, והדברים מתגלים בעולם הדיבור, עלול לצאת מזה*2 קטרוג העלול לגרום נזק*.

בראשית ה

- ז. הוראה נוספת: "הוי דן... לכף זכות"

הוראה נוספת הנלמדת מפירוש רש"י זה, היא:

החרטה על הבריאה לא התבטאה בדיבור, כי "חשבתי מה לעשות על אשר עשיתים". כלומר, לא זו בלבד שהגזירה לא התבטאה בדיבור, אלא אפילו במחשבה לא היתה החלטה לאבד את האדם. מלכתחילה היתה רק מחשבה של חרטה, אך ללא החלטה "מה לעשות"**. וכיון ש"עשיתים", אלה מעשי ידי הקדוש-ברוך-הוא, השתנתה המחשבה לטובה, שנח ואשר אתו בתיבה ישארו בחיים.

וזוהי הוראה לכל אחד: אף אם רואים על הזולת שרבה רעתו "וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום", "יש לדעת שכל יהודי הוא נצר מטעו, מעשי ידיו של הקדושדברוך-הוא', ואין לפסוק דינו ח"ו - אפילו לא במחשבה - אלא לדונו לכף זכות.

ואם הקדוש-ברוך-הוא, שהוא בוחן כליות ולב, ואין אצלו טעות ח"ו, וכאשר הוא רואה שרבה רעת האדם היתה זו אמת - למרות זאת הוא נמנע לקבוע לפי זה פסק דין מוחלט, עלאחת-כמהדוכמה אדם, העלול לטעות, אסור לו בודאי לקבוע ולצאת בדעה