32
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בכך מובן מאמר חז"ל? "לשון תליתאי קטיל תליתאי", שלשון הרע גורם רעה לכל השלושה המעורבים: לא רק למספר ולשומע, אלא גם למי שמדברים עליו5. והרי, לכאורה, ניתן לשאול: השנים - המספר לשון הרע והשומע - עברו על איסור, אך במה אשם השלישי, מדוע עליו לסבול?
ההסבר לכך הוא: הדיבור מוציא דברים מן ההעלם אל הגילוי, ולכן כל עוד אין מדברים על רעותיו של האדם, גם אם זוהי אמת, הרי זה בגדר "העלם", והקדוש-ברוך-הוא מאריך אף ומחכה עד שישוב בתשובה. אך כאשר מדברים על כך, והדברים מתגלים בעולם הדיבור, עלול לצאת מזה*2 קטרוג העלול לגרום נזק*.
בראשית ה
- ז. הוראה נוספת: "הוי דן... לכף זכות"
הוראה נוספת הנלמדת מפירוש רש"י זה, היא:
החרטה על הבריאה לא התבטאה בדיבור, כי "חשבתי מה לעשות על אשר עשיתים". כלומר, לא זו בלבד שהגזירה לא התבטאה בדיבור, אלא אפילו במחשבה לא היתה החלטה לאבד את האדם. מלכתחילה היתה רק מחשבה של חרטה, אך ללא החלטה "מה לעשות"**. וכיון ש"עשיתים", אלה מעשי ידי הקדוש-ברוך-הוא, השתנתה המחשבה לטובה, שנח ואשר אתו בתיבה ישארו בחיים.
וזוהי הוראה לכל אחד: אף אם רואים על הזולת שרבה רעתו "וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום", "יש לדעת שכל יהודי הוא נצר מטעו, מעשי ידיו של הקדושדברוך-הוא', ואין לפסוק דינו ח"ו - אפילו לא במחשבה - אלא לדונו לכף זכות.
ואם הקדוש-ברוך-הוא, שהוא בוחן כליות ולב, ואין אצלו טעות ח"ו, וכאשר הוא רואה שרבה רעת האדם היתה זו אמת - למרות זאת הוא נמנע לקבוע לפי זה פסק דין מוחלט, עלאחת-כמהדוכמה אדם, העלול לטעות, אסור לו בודאי לקבוע ולצאת בדעה
הערות
- 7. ערכין טו, ב. רמב"ם הל' דיעות פ"ז, ה"ג.
- 8. בהיום יום (ע' קד) הובא בשם הבעש"ט פי' מרז"ל הנ"ל באו"א "דעם אויסטראָכטער (=הממציא)". אפשר שהוא ע"פ פירוש רבינו גרשום בגמ' שם. וראה ויק"ר פכ"ו, ב: שהוא הורג שלשה כו' והנאמר עליו. וש"נ.
- 28. יתרה מזה מצינו (לטוב) אפילו בנוגע להבנה והשגה ש"מורי זלה"ה (הה"מ) הי' נוהג כשנפלה לו איזה השגה הי' אומרה בפה אף שלא יבינו השומעים כ"כ .. בכדי להמשיך את ההשגה .. בזה העולם .. עי"ז שמדברה .. ממשיכה לעוה"ז (הוס' לאו"ת סצ"ח).
- 9. וע"ד אל יפתח אדם פיו לשטן (כתובות ח, ב. ובחדא"ג שם). וראה שו"ע אדה"ז הל' שמירת גוף כו' סי"ב. ולהעיר מזח"ב רסד, סע"ב ואילך. היום יום ע' ק.
- 0. ולפי' הרא"ם כו' כן הוא הפשט בפרש"י (כנ"ל הערה 21).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.