22

וכפירוש רש" לפי כ 0: על הפסוק'? "שם האחד פישון" מפרש רש"י, בפירושו השני, שנהר זה נקרא פישון "שהוא מגדל פשתן". מכך שהנהר (ובמיוחד הנהר הראשון) נקרא על שם הפשתן שהוא מגדל, מובן, שהפשתן הוא דבר חשוב ביותר?.

ולפי זה מובנת מחשבתו של קין בעת הבאת המנחה: הוא סבר, שבעיקר חשוב מין המנחה שמביאים - מין שהוא טוב ומובחר שבמינים. ולכן הוא בחר פשתן, שזהו דבר חשוב ומשובח; אבל מתוך מין זה עצמו, הוא הביא "מן

הגרוע". זה היה יתרונו של הבל אשר בחר מכל מין במנחתו "מבכורות..

ומחלביהן"5?.

ור *ש צורך בכל אחד מן הפירושים

אך עדיין אין הפירוש מובן, שהרי, אם רצה קין להדר ולהביא. ממין משובח, מדוע הוא הביא "מן הגרוע" של מין זה?

קושי זה אינו גדול, כפי שאומרת התורה בהמשך* "לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו" - שהיצר הרע "התערב" כאן והכשיל את קין בחטא.

אך ענין זה עצמו היה באופן של "לפתח חטאת רובץ", שליטת היצר הרע< היתה באופן של לפתח"* - "בחוץ": הוא לא הצליח להשפיע על קין שלא להביא את המנחה בכלל, או להביא "מן הגרוע" שבמינים, הוא רק הכשילו במקצת, והשפיע עליו שדי לו בהבאת מין משובח, אבל "מן הגרוע" של מין זה.

אבל כדי להבהיר זאת, מביא רש"י (לפי חלק מהגירסאות, כדלעיל) פירוש שני - "מפרי, מאיזה שבא לידו לא טוב ולא מובחר" - שמפירוש זה מובן בפשטות מדוע חשב קין שהקדושברוך-הוא יקבל מנחתו.

[לפועל: "ואל קין ואל מנחתו לא שעה", מפני שגם מאוחר יותר, לאחר ש"הבל הביא... מבכורות צאנו... וישע...", לא התחרט קין על מעשיו ולא תקנם].

אך גם פירוש זה קשה, ואף קשה יותר מהפירוש הראשון, (עד כדי-כך שברוב הגירסאות אין פירוש זה כתוב) כי אין מסתבר לומר, שרק מפני