20

הערות

1. 1. פרשתנו ד, ג.
2. 2. תיב"ע עה"פ. פדר"א פכ"א. תנחומא פרשתנו ט. זח"ג פז, רע"א. תקו"ז תנ"ט (קיב, א). וברא"ם [ועד"ז בתוד"ה הא בכובא ב"מ כה, א. תוס' רבנו פרץ, תוס' הרא"ש ושטמ"ק שם] הביאו בשם הב"ר, אבל בב"ר לפנינו (פכ"ב, ה) ליתא (וראה יפה תואר שם).
3. 3. וכ"ה בספר הזכרון לפרש"י כאן.
4. 4. פרשתנו שם, ה.
5. 5. ראה עוד ביאורים במפרשי רש"י וב"ר (שלמדין זה מלשון הכתוב "מפרי האדמה"). ואכ"מ.
6. 66. בשפ"ח כאן (בשם המהרש"ל) "דקשה למה
7. 7. כתוב מפרי האדמה הי' לו לכתוב מן האדמה או מפרי העץ אלא שהביא פרי מדבר שהוא כמו האדמה כו'" ע"ש. וצ"ע, שהרי הלשון "מפרי האדמה"* וכיו"ב הוא לשון הרגיל בתורה (ראה תבא כו, ב. שם, י ועוד).
8. 8. ע"ד הרמז כו' - ראה רא"ם (ועוד מפרשים) לרש"י כאן. כלי יקר. טעהמ"צ ושער המצות פ' קדושים. דרך אמת לזח"ג שם. ועוד.
9. 7. ב"ר שם ("מן הפסולת". וראה רא"ם הנ"ל). ובפדר"א ותנחומא שם: (מן) מותר מאכלו. וראה רד"ל לפדר"א שם.
10. 8. לעיל ג, ח. ועוד. וראה רש"י לקמן פסוק ח.
11. 11. מה (למהרש"ל) ד"סמכו מדכתיב מפרי האדמה ולא כתיב פרי האדמה אלא ר"ל מפרי סתם שהוא פרי העץ ועיקרו פרי האדמה כו'" - ואולי י"ל שע"ד הפשט אי"ז קושיא, וכמש"נ גם גבי הבל "מבכורות צאנו ומחלביהן". ועד"ז בכ"מ. וראה לעיל הערה 5.