4

והשגה ':, למעלה מציור אותיות. ענין זה צריך להיות עוד לפני ה"ב(ראשית)" של התורה, כהכנה ללימוד התורה.

[ולכן מתחילות כל הדרגות בתורה, אפילו תורה שבאצילות ולמעלה מזה, ב"בי"ת, כי בכל מדריגה של תורה ישנן שתי בחינות: א) התורה כפי שהיא נתגלתה לפי הכלים והאותיות של העולם. ב) נותן התורה, שלמעלה מאותיות].

ה. שלושת הפירושים שהובאו לעובדה שתורה מתחילה בבי"ת

כל הפירושים למלה מסויימת (או ענין) קשורים זה בזה (וכבר דובר על כך פעמים רבות?). כך אפשר לומר בנידון = דידן, ששלושת הטעמים והביאורים המובאים לעיל (סעיף א') נובעים כולם מאותה נקודה כללית - מן ההסבר הפשוט. הנ"ל (סעיף ד), שהאל"ף של תורה היא דבקות והתעצמות עם הדרגה שלמעלה מהשגה, ולימוד התורה בהבנה והשגה הוא ה"בי"ת" של תורה. ונקודה כללית זאת מתבטאת בשלושה עניינים פרטיים בתורה ופעולתה (שהם מרומזים בשלושת הביאורים הנ"ל).

(א) בקשר לתורה עצמה - הפירוש של הקבלה, ש"אל"ף" של תורה היא

תורה שבאצילות, ו"בית" שבבריאה;

(ב) ההשפעה על האדם הלומד תורה - עלדידי ששומע שהבנה והשגה שבתורה הם בי"ת שבתורה בלבד, נעשה לימודו באופן של ("בי"ת" - לשון) ברכה, ולא, ח"ו, באופן של (אל"ף - שזוהי לשון) ארירה.

ו. = "ברכו בתורה תחילה" - הקדמה ללימוד התורה

הסבר הדברים: הפירוש "ברכו בתורה תחילה" אינו שיוצאים ידי חובה עלדידי הכוונה של דבקות הנשמה באלקות, אלא שזוהי הקדמה, שצריכה להביא ללימוד תורה, כדיוק לשון חז"ל: "ברכו בתורה תחילה", שאחרי "ברכו בתורה" חייב להתקיים לימוד התורה בהבנה והשגה, ולכן מובן, שזה מתבטא: (א) בתורה עצמה, שאותה הוא לומד. (ב) באדם הלומד. (ג) בהשפעת התורה בעולם.

(א) כשלומדים תורה ללא ההתמסרות לנותן התורה, נעשית התורה הנלמדת בבחינת "נפרד" ח"ו מאלקות, עד כדי כך שיכולה לנבוע מזה יניקה לחיצונים (כוחות הטומאה)