356
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
זה עתה קבלתי מכתבו מי"ז אדר שני ולפלא שאיש הישראלי ובפרט מחסידי חב"ד יהי' בענינים דמרה שחורה וביותר -- בהימים שבין פורים לפסח שהם ימי שמחה (עיין רש"י תענית כ"ט ע"א שמזכיר ג"כ פסח). והשי"ת יזכהו ואת זוגתו ש"ב הרבנית -- שיח" -- לעבוד את ה' שבזה נכלל ג"כ העבודה דבכל דרכיך דעהו -- מתוך שמחה, ולגדל את כל
ילידיהם שיחיו לתורה ולחופה ולמעש"ט מתוך הרחבת הדעת. (ממכתב כ' אדּר ך' תשי"ד)
6-2
... ובמש"כ ע"ד עצבות וכו' -- כבר מלתו אמורה בתניא קדישא אשר מקור העצבות בלתי טהור. ומה לו ולענין זה! ואתפלא מנין לאנ"ש זמן פנוי לענינים כאלו? האומנם אין רואים ומרגישים שהזמן דעתה יקר מכל יקר, וכל רגע ענין הוא שצריך לנצלו לתכליתו. וכמה מהם מבזבזים זמנם על ענינים שאפילו בשם ,מה בכך" אין לכנותם!! ואולי גם ע"ז הביאור ההסתר כפול, דאנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא. ויה"ר שבקרוב ממש יקוים ואמר
ביום ההוא הנה אלקינו זה גו' זה - זה בכפלים. (ממכחב י"ז אדיש תשי"ז)
6-2
מאשר הנני קבלת מכתבו מג' תרומה, והתחלתו שמבקש בלב נשבר ונדכה כו'.
והנה אף כי זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה גו' אבל הוא כשבא מפני הרהור תשובה וכיו"ב אבל כשמצליח השי"ת וממלא בקשה ואעפ"כ אינם שבעים רצון מבלי טעם מיוחד, הרי לא זוהי הדרך וכיון שבהנוגע לו מילא השי"ת משאלות לבבו ולבב זוגתו שיחיו לטובה ובטח ימלא ג"כ ימי הריונה כשורה ותלד זחו"ק בעתה ובזמנה ובקל, איני יודע ומבין ההקדמה שבמכתבו שהוא נשבר ונדכה, וביחד עם זה אינו מזכיר אודות ההעדפה בעניני תורה ומצות, ולדידי הנה איפכא מסתברא שצריך ה" מכתבו להתתיל שמודה הוא להשי"ת על מה שנפקדה זוגתו תחי' וזה נותן לו ג"כ הבטחון שגם להבא יטיב הבורא שהוא עצם הטוב בהנוגע לו לזוגתו ולבנם שיחיו ואח"כ צריך ה" לסיים שהוא מצדו הוסיף בהצנורות והכלים המשמשים לקבל ברכות השי"ת בעתיד ובתוספת אשר הצנורות והכלים הם הענינים דתורה ומצות.
וימים אלו שנכנסים לחדש אדר שאז מרבין בשמחה הנה יוסיף השי"ת שמחה לו ולזוגתו שיחיו בכל הנ"ל ומתוך תוספת נחת מבנם... (ממכחב ד' אדיר תשי"ד)
6-2
מצוטט ב־3 עמודים
- אגרות קודש ב'תנא לקו"ש חי"ד ע' 356
- אגרות קודש ב'תקמ לקו"ש חי"ד ע' 356
- אגרות קודש ה'רפז לקו"ש חי"ד ע' 356
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.