328

תלמידי ישיבות מתחלקים לשני סוגים [וע"ד החלוקה הכללית"] ל,יושבי אהל*" ו,בעלי עסק": אלה שתפקידם יושב אוהלים, אין וישב אלא עכבה, אינם יוצאים מד' אמותי' של תורה, אלא שבהיותם בישיבה גופא מוסיפים בהתמדה ובשקידה עד כדי כך -- שבדרך ממילא מורגש זה בכל הסביבה ופועל ומקרב ומושך ומתוספים תלמידים חדשים. וישנם תלמידים שבסוג בני תורה עצמו הם בדוגמת ,בעלי עסק", דהיינו שאחר שמירת סדרי הישיבה, לימוד בהתמדה ובשקידה וכו', מנצלים הם את השעות העומדות לרשותם ליציאה מכותלי הישיבה (ותלמודם בידם -- בראשם) -- במטרה להביא תלמידים נוספים פנימה.

הקביעות אם התלמיד נמנה על ,יושבי אהל* או על ,בעלי עסק" מסורה בידי הנהלת הישיבה. אך צד השווה בכל התלמידים, בכל חברי ההנהלה, הר"י, הר"מ, המשפיעים והמשגיחים גם יחד: על כאו"א לדעת ואליב" דנפשי' -- כי כל ענין שבקדושה צריך להעשות בחיות, ועי"ז היא ההליכה ,מחיל אל חיל**, שהיום הוא למעלה מהאחמול, ובאופן שמחר יהי' למעלה מהיום -- וללא התחשב כלל עם כל מניעות ועיכובים.

וע"פ האמור לעיל, הרי אין זה ענין פרטי הנוגע לכל אחד כמו שהוא בפ"ע, אלא -- מאחר וכל תלמיד ותלמיד בפ"ע הוא שליח דהמשלח והוא נר להאיר, הרי שבעלייתו הוא תלוי גורלם של כמה וכמה מבנ"י הצמאים לדבר ה' ומצפים שיאירו את חייהם ויורום את דרך החיים: תורתנו תו"א ותורת חיים ומצוותי' עליהן נאמר וחי בהם".

המורם מכל האמור הוא, כי תלמידים הנשלחים ללמוד בישיבות מחוץ לעיר זו -- ה"ז הוראה כי הם מהמובחרים ומהמשובחים שבתלמידים, והם המקיימים את רצון הנשיא ומייסד הישיבה -- כ"ק מו"ח אדמו"ר - במילואו וגורמים נח"ר נפלאה, ועי"ז נמשך להם שפע ברכה עד כי ,נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה* בלימוד התורה ובקיום המצוות.

ותהא עבודתם זו בשמחה ובטוב לבב ויעוררו וימריצו את הישיבות להליכה מחיל אל חיל עד כי ,ותרעש הארץ". ויקרבו וימשכו עשרות מבחורי ישראל ויעמידום בדרך החיים, תורת חיים ומצוותי', באור וחיות אמיתיים.

ומובטחים הם ע"י הנשיאים -- החל מהבעש"ט והה"מ ואדמו"ר הזקן כו' ועד כ"ק מו"ח אדמו"ר -- שיראו הצלחה בפעולותיהם, ובאופן דמוסיף והולך.