325

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

מובא בחסידות: משל וביאור לירידת הנשמה בגוף -- למלך שברצותו כי בנו ינצל כל הכחות שלו וחושיו בתכלית השלימות, שלחו למקום רחוק מהיכל מלכותו, למקום שם ההנהגה אינה בדומה כלל -- ויכולה להיות גם הפכית -- מההנהגה בהיכל המלך; וכאשר בן המלך נתקל באותם הקשיים ועכ"ז מתגבר עליהם ומתנהג כראוי לו -- אזי מתגלים כל הכחות שלו ויוצאים מן הכח אל הפועל ומנצלם בתכלית השלימות,

עד'ז היא ירידת הנשמה בגוף -- שירידה זו היא צורך עלי"י; עקב גדלות הנשמה וחשיבותה, שהיא הדבר הנעלה ביותר אצל מלך מלכי המלכים הקב"ה, מורידה הקב"ה ,מאיגרא רמה לבירא עמיקתא":, מכמות שהיא בכסא הכבוד* ולפני זה ,קיימא בדיוקנא קמי' מלכא קדישא"' אל עוה"ז התחתון ומלבישה בגוף גשמי, וכל זאת בכדי שאף שם תתנהג הנשמה באופן המתאים לה, אפילו בהיותה בבירא עמיקתא ניכר יהי' כי היא ,חלק אלק' ממעל ממש", וממלאת רצון המלך -- ובזאת יתגלו כל הכחות שלה מן הכח אל הפועל.

זהו גם אחד הטעמים ש,(מפני חטאינו) גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל" אדמתנו"'; ,גלינו מארצנו" אינו אך ורק עונש לחטאינו*, אלא (ואדרבה) -- עִ'י ההנהגה הראוי' של היהודי בשעה שהוא בגלות, מגיע הוא לשלימות ? נעלית יותר מכמו שהיתה קודם החורבן והגלות *.

הענין הנ"ל שבכללות ירידת הנשמה למטה, ובכללות ירידת כלל ישראל בגלות, נמצא לעתים בפרטיות אצל אנשים פרטיים, הוטלה עליהם ירידה מיוחדת למקומות מסויימים וכו', אשר פשוט שאין הכוונה לירידה ח"ו, אלא אדרבה: ניתנים להם הכחות והזכות להתעלות למדריגה גבוהה - על"

הערות

  1. 1. % - +
  2. 1. ראה המשך תרס"ו ס"ע שפ. וראה ג"כ המשך וככה תרל"ז פ"ע.
  3. 2. לקו"ת פנחס עז, ג. ובכ"מ.
  4. 3. חגיגה ה, ב. רשימות הצצ לאיכה ע"פ השליך משמים ארץ, ע' (8.
  5. 4. זח"א קיג, א. ובכ"מ.
  6. 65. הובא בדא"ח בכ"מ ולע"ע לא מצאתיו בל' זה. וראה זח"ג קד, ב. זח"א צ, סע"ב. רכז, ב. רלג, ב. זח'ג צו, ב. זה"א סא, ב.
  7. 6. איוב לא, ב. תניא רפ"ב. וראה הגהות הצ"צ ע"ז (קיצורים והערות ע' עב ואילך).
  8. 7. שהכוונה בזה לא רק ריחוק במקום גשמי, כ"א ועיקר -- ברוחניות ובמעלה; בזמן הגלות הרי כו"כ מצות שגם בא"י א*א לקיימן.
  9. 8. ראה אגה"ק סי' כב (ע' קלד, ב)
  10. 9. ראה לקו"ש ח"ב ע' 36.
  11. 0. וכנראה גם בתורה שלפנינו שהריבוי בה נעשה בזמן הגלות וכדרז"ל עה"פ (שה"ש ו, ח) ,ששים המה מלכות ושמונים פלגשים ועלמות אין מספר" -- ,אלו ששים מסכתיות של הלכות .. אלו שמונים פרשיות ובתורת כהנים .. אין קץ לתוספות" (שהש"ר פ"ו, א (ט). וראה במ"ר פי"ח כא). והטעם עיז מובן עפ"י מרז"ל (מנחות נג, ב) ,מה הזית הזה אינו מוציא שמנו עד שכותשין אותו כך ישראל כו'", ובדוגמת הריבוי בתורה שנעשה ע"י שבירת הלוחות (מדרש רבה תשא ר"פ מו).

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז. לקו"ש חי"ד ע' 325
  2. תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל לקו"ש חי"ד ע' 325

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.